אושר בכפוף לרביזיה שתידון בעוד חודשיים: מעסיק בענף החקלאות יפריש כספים עבור תנאים סוציאליים לעובד זר

אושר בכפוף לרביזיה שתידון בעוד חודשיים: מעסיק בענף החקלאות יפריש כספים עבור תנאים סוציאליים לעובד זר CC-BY

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום תקנות של שרי הפנים והעבודה והרווחה, לפיהן מעסיק בענף החקלאות יפקיד לפיקדון 516 שקלים מדי חודש, עבור עובדים זרים אותם הוא מעסיק. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף הודיע כי הוא מגיש רביזיה על אישור התקנות, בה הוא מתכוון לדון בעוד כחודשיים. "יש לכם חודשיים לדבר עם כל הגורמים הרלבנטיים ולהגיע איתם להסכמות, אחרת נאשר את התקנות כפי שהן" אמר ח"כ אלאלוף לחקלאים.

על פי התקנות, הפיקדון יבטיח את ההפרשות הסוציאליות לצורכי פנסיה, פיצויי פיטורים ועוד וכן את תנאי ההעסקה המגיעים לעובד הזר. הכסף יינתן לעובד עם יציאתו מישראל. אם לא ייצא מישראל במועד פקיעת רישיון העבודה שלו, הפיקדון יחולט באופן הדרגתי. זאת בהמשך לאישור שנתנה הוועדה לפני כשנה לנכות משכר העובדים הזרים סכום של 528 שקלים בגין הוצאות דיור.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף: "זו הפעם החמישית שאנחנו דנים בנושא. אנחנו מקיימים את הדיון למרות כל הלחצים הפוליטיים לדחות אותו. הדיון הזה לא ידחה יותר. אתם פוגעים בעובדים האחריות שלי היא למנוע את הפגיעה בעובדים האלה. רק בחקלאות זה תמיד מלווה בתלונות ובהתנהגויות לא ראויות. אלה הזכויות הבסיסיות ביותר של העובדים שמשרתים אתכם."

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור יוסף אמר: "אין פה תוספת עלות של שקל אחד. החובה להפריש את הכספים קיימת כבר היום בחוק. מה שקורה זה שהסכום לא משולם במלואו בחלק מהמקרים, מי שאומר שיש פה תוספת עלות זה אומר שהוא לא משלם לעובד את מה שמגיע לו."

בדיון השתתפו חקלאים רבים שהתרעמו על התקנות ותקפו אותן בחריפות. אחד החקלאים אמר שאם החוק עובר, החקלאים צריכים לצאת למרד נגד הממשלה. אחר הוסיף שהמדיניות הזו הולכת לחסל את החקלאות. חקלאי אחר ציין: "אנחנו חיים מהתאילנדים והם חיים מאיתנו. אם הסימביוזה הזו לא תתקיים כולם יפגעו."

אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "החוק הזה התחיל במאי 2009 בחוק ההסדרים. אנחנו עקרונית חושבים שבמדינת ישראל כל מעסיק חייב לקיים את חוקי המדינה. הוויכוח הוא על ההוצאות שהשיתו על החקלאים שרי האוצר לדורותיהם כדי לחלוב את כבשת הרש. יש ניסיון של המדינה לקושש כמה גרושים מכבשת הרש."

דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים: החקלאים במדינה מפרישים היום את כל הזכויות הפנסיוניות לחשבון שפתחו ספציפית לטובת העובדים. אין חקלאי שלא מפריש ואם יש חקלאי שלא מפריש על פי חוק, יואיל בטובו פרופ' מור יוסף לפעול ולטפל בו.  כוונת המחוקק בתחילת הדרך הייתה לעשות את זה דרך קרנות ביטול ולא פיקדון למדינה. אם עובד חלילה בורח, דרך חברת הביטוח ניתן לקזז את הסכום אבל אם העברתי למדינה אז הלך הכסף. אם נעמיס עוד עלויות על החקלאים, לא נוכל לבוא מחר בבוקר לדיון ולשאול למה עלו מחירי העגבניות."

יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף דחה את הטענות ואמר: "יש לכם פה אחריות על עובדים. אתם משבחים אותם כשזה נוח לכם ומזלזלים בהם כשזה נוח לכם. כל החקלאות עומדת דווקא על 500 שקל האלה? זו דמגוגיה."

כאמור, התקנות אושרו בכפוף לרביזיה שהגיש יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף, שהודיע כי בכוונתו לדון בה בעוד כחודשיים, עד אז הוא מקווה כי החקלאים יגיעו להסכמות עם כל הגופים הרלבנטיים.

פריטים קשורים

  • ניתן לבצע קיזוז שעות נוספות כשיש שעות חסר / שמואל גלנץ, עו״ד

    פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מאפשרת כאמור בכותרת קיזוז בין שעות חוסר לשעות נוספות במהלך אותו חודש עבודה.

  • "שכר כולל" – מתי ואיך מותר? / שמואל גלנץ, עו״ד

    אופן עריכת תלושי שכר עבודה גם כשבפועל משולמות זכויות המגיעות לעובד יש בו לעיתים כשל המחייב בסופו של יום תשלום כפול. חקלאים רבים מתוך אי ידיעה נכשלים באופן רישום תלושי השכר לעובדיהם כולל לעובדים הזרים. כך למשל התופעה של תשלום ורישום "בונוס", תופעה בה נתקלתי לא אחת, לא תשחרר את המעסיק מחובתו לשלם לעובד את זכויותיו מכֹח צו ההרחבה בחקלאות. זאת אף במקום בו גובה "הבונוס" עולה על רכיב זכאותו של העובד.

  • על לשון הרע במקום העבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

    דיון בתביעה שהוגשה ע"י רכזת רישוי עסקים במועצה האזורית מגידו כנגד המועצה ואישית כנגד מנהלה הישיר אוחדה עם תביעה קודמת שהגיש המנהל כנגד הרכזת בעילה של לשון הרע(1) .

    הרכזת הגישה תביעה לתשלום פיצוי בסך 60,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע ועוד ביקשה לחייב את המועצה והמנהל בסך 140,000 ₪ בגין העסקה פוגענית.

    בענייננו טרם ניתן פסק דין ואולם נתקבלה החלטה מפורטת בטענות המנהל לפיהן קיימת לגביו חסינות כעובד ציבור. המועצה מצידה טענה כי למנהל לא עומדת החסינות הנטענת.

    המנהל בטיעוניו טען כי כל מעשיו והחלטותיו ביחס לתובעת נעשו במסגרת תפקידו השלטוני כעובד ציבור וכי מעשיו נעשו בתום לב ולא בכוונת זדון.

    התובעת מצידת טענה כי המנהל פעל כנגדה בצורה גסה ומשפילה התבטא באופן שיש בו משום לשון הרע.

  • על מגורים הולמים לעובדים זרים ועל כניסת מפקחים למגורים ללא רשות / שמואל גלנץ, עו״ד

    ביום 27.5.2018 דחה בית המשפט העליון(1) בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. (גלגול שלישי).

    לבית המשפט העליון הוגשה בקשת ערעור על פסק דין שניתן בביה"ד הארצי (אין זו זכות אוטומטית).

    ביהמ"ש העליון דחה את הזכות לערער בפניו ויחד עם זאת דן על קצה המזלג בטענות שהועלו ע"י חברה העוסקת בגידול ירקות וממוקמת במושב ירקונה ועל ידי מנהלה, אלה הואשמו באי העמדת מגורים הולמים ל-3 עובדים זרים ששוכנו בכפר מלל ולפיכך נקנסו החברה בסכום של 30,000 ₪ ומנהלה בסכום של 10,000 ₪ וזאת בהליך פלילי שהתנהל בבתי הדין לעבודה.

    • רע"פ 1921/18.
    • הע"ז 1648/08.
    • ע"פ 30743-11-13.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237