אריה חייקין, עו״ד
עו״ד אריה חייקין, בן מושב, מתמחה במרחב הכפרי.
סוגיות משפטיות נבחרות – שכיחות במושבים
בניה ונטיעה במקרקעי הזולת מתייחס בכתבה זו לאירוע בו אדם מהיישוב נטע בחלקת האחר או בנה עליה ללא רשות ובדיעבד התברר כי הקרקע שייכת לאחר.
המקרה שהגיע לשולחננו לצורך גישור ויצירת הסכמות הוא אירוע בו נטע השכן פרדס ופלש בנטיעותיו לחלקת השכן. הנטיעה בשטח השכן נעשתה בתום לב, הטעות התגלתה לאחר מספר שנים כאשר העצים היו בשיא תנובתם. אין מחלוקת במישור העובדתי למצב שנוצר בשטח.
להליך הגישור יתרונות מובהקים על פני הליך משפטי, כל שכן כשמדובר בהליכים במרחב הכפרי, שלהם "חוקים, תקנות והחלטות משלהם".
בתי המשפט (לענייני משפחה) לעיתים אינם מכירים את חוק האגודות השיתופיות וחוקי/תקנות והחלטות רשות מקרקעי ישראל המתעדכנים מעת לעת, ופוסקים ע"פ החוק הקיים המוכר ובכך עשוי שיגרם לצדדים שבמחלוקת נזק יחסי (דוגמאות ישנן למכביר)
מטבע הדברים בנחלות חקלאיות ובמשקי עזר שבהן האגודה החקלאית ורשות מקרקעי ישראל מאפשרים לרשום בעל זכויות אחד בנחלה מבין כלל הבנים במשפחה, נוצר קושי עצום ולבטים שאינם פתירים אצל ההורים המורישים, ומכאן והלאה "המדרון חלקלק", נוצרות מחלוקות שצריך ורצוי לפתרן מהר ככל שניתן באופן ראוי והוגן.
משפחות איכותיות וטובות מתנפצות לאור סכסוכים על רקע זה.
שימושים אפשריים בקרקע חקלאית / אריה חייקין, עו״ד
06 דצמ 2020לקרקע החקלאית תפקידים מגוונים וחיוניים למשק ולחברה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל. הקרקע החקלאית היא משאב מוגבל ובמחסור, ולפיכך המדיניות בהקצאת קרקע לחקלאות היא לשימושים חקלאים מוגדרים.
הנחלה החקלאית מורכבת בד"כ מכמה חלקות שכולן מסווגות ומיועדות לעיבוד חקלאי להלן:
חלקה א' – גרעין הנחלה, מיועדת בתכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה.
חלקה ב' – משויכת לנחלה, לשימוש חקלאי ע"י בעל הזכויות בנחלה והיא בתוספת לחלקה א'. חלקה ג' – חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד, בד"כ במשותף ע"י האגודה החקלאית.
"מגדל מים" קיים בכל התמונות של כל יישוב בארץ, קיים גם בציורים המתארים את ההתיישבות, בכל מושב ניצב לו מגדל המים, זקוף וגאה.
מגדל המים הוא סמל, כך גם מגדל המים אצלנו במושב.
מאז השתכללו מערכות הולכת המים לשתייה (מקורות) וחקלאות (קולחין), לא היה צורך קיומי בשימוש מגדל המים, המגדל עמד שומם והתפורר.
יחד אתנו הזדקן גם המגדל.
אנחנו "הילדים של המושב" החלטנו שאת המגדל חייבים לשקם ולשמר.
איך? מה הכי מתאים? כמה יעלה? נצליח? היו שאלות שלוו אותנו ברעיון להחזיר למגדל שלנו את זקיפות הקומה.
לאחרונה עלה לכותרות קיבוץ ניר דוד בשל סגירת שעריו למבקרים לנחל האסי ("תל-עמל") הזורם דרכו. בישראל קיימים מספר מושבים וקיבוצים שאינם מאפשרים לציבור הרחב את הגישה למקורות המים שנמצאים בתחומם.
סוגיית ניר דוד שונה ומורכבת לעומת האחרות שהרי היא טומנת בחובה מאבקים פוליטיים.
על אף שהושגה הסכמה לפתוח לציבור כ-200 מטר מערוץ הנחל שעובר בקיבוץ, המחאה לשחרור הנחל לא פסקה.
במאמר זה ייבחנו ההיבטים המשפטיים של המאבק תוך ניסיון להימנע מטיעונים פוליטיים.
בתאריך ה- 13.5.2020 רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ"י) קיבלה את החלטה 4814 המוסיפה תנאי סף להצטרפות להסדר בעניין התגוררות שני אחים בנחלה ואפשרויות הסדרה. ההחלטה מאשרת את המשך התגוררות של האחים בנחלה, כאשר התגוררותם נעשתה כדין, עם פטירת ההורים הופכת ההתגוררות להפרה.
'עידן הנחלה המהוונת', המאפשר בנייה של בית שלישי בנחלה, העניק את ההזדמנות לכמה אחים להתגורר בנחלת הוריהם. עם זאת, לפי הוראות רמ"י שקדמו להחלטה, בעת פטירת ההורים לא ניתן להרשות את המשך מגוריהם של כל האחים פרט ליורש הזכויות בנחלה. בטרם קבלת ההחלטה, אחים יכלו להתגורר יחד בנחלה כדין באם בתי המגורים נבנו בהיתר בחיי ההורים. אולם עם פטירת ההורים והורשת הזכויות בנחלה לאחד מצאצאיהם, מגוריהם של האח או האחים המתגוררים עימו בנחלה נחשבים כהפרה. זאת גם במידה וההורים הותירו צוואה לפיה יחידות המגורים מועברות לילדים.
לפי ההחלטה, אחים שמתגוררים יחד בנחלה בעקבות פטירת ההורים מהווה הפרה. בכדי לבטל את ההפרה על האחים להצטרף להסדר המוצע תוך פרק זמן של שנה ובתוספת של הפקדת ערבות בנקאית.
הגיעה השעה לחשב מסלול מחדש ולהשתנות עם רוח הזמן, מזה שנים ארוכות הוזנחנו ע"י הממסד, אין מקום יותר להיות בו "סתם כחולמים" ולבטח "ארץ ישראל של 2020" אינה זוכרת להתיישבות את חסד נעוריה.
בני הדור השני והשלישי לחלוצים שיישבו את הארץ עומדים בפני "שוקת שבורה" וזאת בשל העדר נציגות אפקטיבית בממשלה ובכנסת (שרים/ח"כ) שתציף את נושא ההתיישבות והמרחב הכפרי כולו על כל היבטיו והשלכותיו.
דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן ה"קורונה", שינויי האקלים ומשברים כלכליים.
על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב. כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.
וועד האגודה הוביל פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של "ללא נטילת סיכונים".
הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של
"יזם – אגודה" מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבי