פידיון חופשה במהלך העבודה – סיכון לתשלום כפול / שמואל גלנץ, עו״ד

חקלאים רבים נוהגים לרשום בתלוש השכר מידי חודש "יום חופש" ולשלם שכר יום עבודה בגין יום זה גם כאשר העובדים לא מימשו בפועל יום חופש.

התנהלות זו נוגדת את הדין ומסכנת את המעסיקים בתשלום כפול אם וככל שיתבעו בעניין זה בעתיד על ידי מי מעובדיהם. במקרה ביקורת של יחידת האכיפה שבמשרד הכלכלה זו גם עילה לעיצום כספי או חמור מכך כתב אישום.

בבית הדין האזורי לעבודה[1] נתבעו מעסיקים, מפעילי מוסך, על ידי עובד שפוטר לאחר כשנתיים עבודה – התובע עתר לקבלת שורת זכויות. כאן נעסוק רק ברכיב אחד מתוך 7 רכיבי התביעה הוא התביעה לפידיון חופש.

לטענת התובע במהלך כל תקופת עבודתו לא יצא לחופש, מנגד טען מנהל המוסך כי בתלושי השכר מופיע מידי חודש רישום: "תמורת חופש". וזה מעיד כי התובע מימש את ימי החופש המגיעים לו.

בית הדין ציין כי פרט לרישום בתלושי השכר לא הוצג יומן חופשה כמתחייב מהדין זאת ועוד, בתלושי שכר שהוצגו לבית הדין נמצא שהתובע עבד במהלך כל החודש. (למעט 2 ימי מחלה שצויינו במפורש).

לאור ממצאים אלה פסק בית הדין כי התובע זכאי לתשלום מלוא ימי החופשה שהגיעו לו במהלך עבודתו במוסך למעט הסכום אותו קיבל בסיום עבודתו, והוא ורק הוא, שנחשב "פידיון חופשה", מותר.

בית הדין הסביר: "הטעם להלכה זו אינו "להעניש" את המעסיק או להטיל עליו קנס, אלא להביא לאכיפה של הנורמה מחוק המגן של מתן חופשה בפועל לעובד, מתוך הנחה כי מחד גיסא מעסיק יימנע מתשלום "פדיון חופשה" במהלך תקופת העבודה אם ידע שהוא עלול להיות מחויב בתשלום כפול, דהיינו בתשלום פדיון חופשה בעד אותה תקופה בסיום קשר העבודה; מאידך גיסא, עובד סזהעבודה, ולא יוותר על זכאותו לחופשה על פי החוק".

בית הדין הזכיר את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה[2]: "נוהג, לפיו עובד "פודה" את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה להבדיל מסיום תקופת העבודה, הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית... ולתכליתו. תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין. מטרתו היא סוציאלית – שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. תוצאה זו, הנראית ממבט ראשון בלתי צודקת בשל התשלום הכפול, היא הדרך לשמור על נורמה כה חשובה במשפט העבודה המגן"

תובנות

• תשלום פידיון חופשה יכול להעשות כדין רק עם בעת סיום יחסי העבודה נותרה לעובד יתרת זכות של ימי חופש.
• תשלום "חופש" בגין יום בו עבד העובד נוגד את רציונאל החופש ומסכן את המעסיק בחיוב כפול.
• ניהול דוח נוכחות ויומן חופשה הם חובה מהדין ועריכתם כנדרש חוסכת "קנסות" בהמשך.

האמור לעיל אינו בבחינת ייעוץ משפטי

[1] 10408-08-17 אלכסיי שאולוב נ' תלמה חרדון ואורי שמעון חרדון

[2] בעע (ארצי) 184-09