ביום 9.4.2023 הגשנו בשיתוף עם קולגות את העתירה לבג"ץ שבמרכזה עומדת הדרישה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יקבע כי פרק 4.20 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כנוסחו לאחר תיקונו ביום 4.3.2020 - חורג מהותית מסמכות רמ"י לפי הדין המסמיך אותה, וראוי להורות על תיקונו על-ידי החייאת נוסחו הקודם לפיו מועד אומדן ערך הקרקע מושא עסקה במקרקעי ישראל הוא מועד העסקה בגינה מבוקשת הסכמת המשיבה 2, ולא מועד מתן שומת ערך הקרקע בפועל על-ידי השמאי מטעם רמ"י.

תנועת האיחוד החקלאי ותנועת המושבים הצטרפו לעתירה כידידי בית המשפט וכן לשכת שמאי המקרקעין שלחה מכתב התומך בעתירה ומבהיר את האבסורד שמתקיים לאור כך שרמ"י גובה דמי רכישה בהתאם לשווי הקרקע במועד הוצאת השומה תחת מועד ביצוע העסקה.

ביום 27.3.2025 בשעה 9:00 יתקיים הדיון בעתירה בבית המשפט העליון.

פסק דין מפורט ומנומק שניתן בבית המשפט העליון ב 12.02.2025 נקבע עלי ידי כבוד השופטת דפנה ברק – ארז בהסכמת כבוד הנשיא יצחק עמית וכבוד השופטת יעל וילנר כי היטל השבחה לא חל בשיוך דירות בקיבוץ לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 751.

את קיבוצי הגליל העליון ייצגו בהצלחה רבה עורך דין רון רוגין ועו''ד יונתן גולדשטיין.

להלן נימוקי בית המשפט העליון להחלטתו כי אין לחייב את הקיבוץ וחבריו בהיטל השבחה בגין שיוך הדירות, וזאת על אף קביעתו כי חלה השבחה כהגדרתה בחוק על המקרקעין

בר״ם 7560/22 קיבוץ שדה נחמיה ו-16 אח׳ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון ואח׳, פס״ד מיום 12/02/2025

מדיניותה של רמ"י הינה שלא לבטל עסקאות שבוצעו. למדיניות זו משמעות רבה באגודות שהינן ישוב שכן לאגודות שהינן ישוב ישנה מכסה מוגבלת של דונמים בה ניתן לערוך עסקאות תעסוקה, ובהתמלא המכסה נוצר מצב בו לא ניתן לערוך עסקאות תעסוקה נוספות.

למרות מדיניות זו, לאחרונה התקבלה החלטה 5720 של הנהלת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת ליישובי קו העימות לבטל עסקאות תעסוקה וזאת בכפוף לקיום תנאים שנקבעו.

נושא הפרויקטים האגרו וולטאיים הולך וצובר תאוצה.

נוהל עסקאות תעסוקה שפורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל ביום 29.12.2024 מחדד את כללי רמ"י בנושא –

"מיזם אגרו - וולטאי" - מיזם המוקם בקרקע המעובדת בפועל, ובלבד שהשימוש החקלאי מתקיים במקביל.

ביום 21.1.2025 התקבלה בולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) החלטה חשובה ביותר עבור חקלאים רבים שמתמודדים עם הבעיה של מגורי עובדים זרים שמועסקים בחקלאות.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, עלה צורך להגדיל באופן משמעותי את מספר העובדים הזרים המועסקים בחקלאות. בהתאם לכך עלה הצורך למצוא עבור העובדים הזרים מקום מגורים ובהתאם לכך לתת פתרונות תכנון מתאימים.

נוהל עבודה B37.07 - הרשאה בשימוש בקרקע למגורי עובדים זרים:

נוהל עבודה B37.07 של רשות מקרקעי ישראל שכותרתו "הרשאה בשימוש בקרקע למגורי עובדים זרים" (נוהל מעודכן פורסם ביום 29.1.2025 המצורף לעדכון זה) מסדיר את הדרך להוצאת היתרי בניה למגורי עובדים זרים.

רשות מקרקעי ישראל מאפשרת שימוש בקרקע למטרת הלנת עובדים זרים בהתאם לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א - 1991 ותקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים מגורים הולמים) התש"ס – 2000 והחלטות המועצה ונהלי העבודה.

האם ישוב יכול לקבל הקצאה של קרקע חקלאית ומיד לקדם על הקרקע פרויקט של אנרגיה מתחדשת או פרויקט תעסוקה אחר?

הנהלת רמ"י קבעה כי אגודה חקלאית תידרש לעיבוד חקלאי בפועל של קרקע חקלאית שצורפה למשבצת וזאת לתקופה של 10 שנים בטרם תוכל לבקש שימוש סחיר בקרקע. תקופה זו תהא הן לאפשרות להגיש תוכנית לשינוי יעוד והן לבקשה לעריכת עסקה, וזאת ככל שהתכנון לא קודם על ידי הישוב.

"חלופת האגודה" היא אחד מהסדרי שיוך זכויות המגורים בקיבוץ. בניגוד להסדרים הקנייניים של שיוך לפי החלטה 751 ו"השיוך הקנייני" (במקור החלטה 979), בחלופת האגודה בתי החברים (והמגרשים בהתאמה) "יוצאים מהמשבצת", דהיינו מחוזה החכירה של הקיבוץ (או חוזה הזמני המתחדש) ונחתם לגביהם הסכם חכירה נפרד בין הקיבוץ לבין רמ"י.

חוזה החכירה הנפרד עומד כשלעצמו במקרה שהקיבוץ הינו קיבוץ שיתופי. במקרה זה הסדר חלופת האגודה אינו מעניק לחברים זכויות, אבל משנה את ההסדר המסורתי שבין האגודה לרמ"י בנוגע לבנית בתים לחברים. במידה והקיבוץ הינו קיבוץ מתחדש, הקיבוץ רשאי, בהתאם להסדרים הפנימיים שלו לשייך זכויות לחברים, וזאת באמצעות הסכם החכרת משנה בין הקיבוץ לחבר.