הדפס עמוד זה

אם ילמדו על המרחב הכפרי יתנכלו לו פחות / דודו קוכמן, עו״ד

21 מרס 2018 המחברת/ת:
דודו קוכמן, עו״ד דודו קוכמן, עו״ד

המרחב הכפרי בישראל מקיף כ-1000 נקודות ישוב ובהם מושבים, כפרים שיתופיים, קיבוצים, מושבים שיתופים וישובים קהילתיים ומהווה כ- 10% מאוכלוסיית המדינה, קרי מעל 800 אלף תושבים החיים בכ- 53 מועצות אזוריות.

המרחב הכפרי ובעיקר ההתיישבות המתוכננת שכוללת ישובים חקלאיים עבר משבר כלכלי גדול שהביא במידה רבה לשינוים רבים ובהם שינויי פרנסה,  מגוון חדש של אוכלוסייה, שינוי באורחות החיים בחלק מהקיבוצים ובחלק מהמושבים השיתופיים ועוד. תהליכים אלו שנמשכים גם בעת הזו נובעים בעיקר ממשבר כלכלי שחייב ישובים רבים לשינוי דפוסי ההתנהלות הכלכלית והחברתית.

בעולם המודרני המרחב הכפרי הפך זה כבר למעלה משני עשורים ממרחב שבו הפרנסה לחקלאות היא הבלעדית, למרחב שבו החקלאות מהווה נדבך חשוב אך לא בלעדי למי שדר במרחב זה. באירופה מעודדים את מגוון התעסוקות בתוכניות ארוכות טווח מתוך אינטרס לאומי לחיזוק החקלאים ולהבטחת מגוון עיסוקים.

גיוון מקורות הפרנסה של החקלאים, משחררם מהתלות בחקלאות לפרנסתם ומאפשר תעסוקה בתחום התיירות הכפרית/ חקלאית וצמיחה כלכלית.


ואילו בישראל עיסוק בחקלאות זה כמעט כמו לעסוק במשחקי מזל ולא רק בגלל איתני הטבע אלא בעיקר בגלל גזירות של רגולטורים שאינם מבינים כי לעיסוק בחקלאות יש משמעויות רחבות ולא רק של ביטחון מזון.
ממשלות בעולם המודרני כבר מזמן הבינו שהמרחב הכפרי הוא מרחב רב תפקודי והשאלה עוד כמה מכשולים יערימו על החקלאים עד שיבינו כי מגוון פרנסות צריך להיות לא רק פתרון לחיזוק החקלאים אלא אינטרס לאומי לחיזוק העסקים הקטנים במרחב הכפרי.

באביב 2016 הופץ "מסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל" של משרד החקלאות המצטרף לשני מסמכים מדיניות אחרים שהופצו בשנתיים האחרונות: המדריך לניהול שטחים פתוחים שיזם מרכז המועצות האזוריות והמדריך לתכנון סביבתי של המשרד להגנת הסביבה. למעשה, כל אותם מסמכי מדיניות ישארו על המדף כאבן שאין לה הופכין באין מי שידע כיצד ליישמם ולהטמיעם בשטח.

הסיבה היא שבפועל אין בקרב הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה כלים להתמודד עם מסמכים אלה, כי כי מרביתם חסרי השכלה בנושא. הסיבה לכך היא שבאקדמיה כמעט שלא מלמדים את נושא המרחב הכפרי. המצב העגום של היעלמות המרחב הכפרי מהאקדמיה הביא לתוצאה קשה, שכן מרבית פקידי הרגולציה במשרדי הממשלה השונים כלל לא הוכשרו להכיר את המרחב הכפרי על אתגריו ולא מכירים תהליכים של תכנון אזורי בעולם המודרני ובשל כך גם לא יכולים להוות גורם הקשוב לצרכים המשתנים ולסייע בהובלת תהליכים נכונים של המרחב הכפרי וזאת בשל היעדר הכשרה מתאימה בשל היעלמותם של תכני לימוד רלוונטיים.

מתכננים לא ידעו להשתמש בהם ללא כלים שהם אמורים לקבל באקדמיה ובגלל שלא מלמדים על המרחב הכפרי אין אנשי אקדמיה שמתמחים בנושא וכך גם אין מרצים ופועל יוצא גם לא מחקרים. במובן זה ישראל מפגרת אחרי העולם המודרני.

המוסדות היחידים שבהם מלמדים על המרחב הכפרי הם הטכניון והמחלקה לגאוגרפיה באוניבריסטת בר אילן, במסגרת קורס יחיד.

המצב העגום הביא גם לצמצום מסוכן של חוקרים מומחים למרחב הכפרי וכאן חשוב לציין כי ישראל עדיין (עם דגש למילה עדיין) נחשבת מעצמה בתחומי החקלאות והמים והיא מובילה תחומים אלה בעולם בשל השקעה מתמדת במחקרים באקדמיה ובמחקר יישומי.

על רקע זה יש לברך את מכללת ספיר שהחליטה להירתם ולהקים תכנית מרשימה ומקיפה ללימודי המרחב הכפרי.

נושא התכנון הוא נושא כאוב שכן פעם ישראל הייתה מעצמה עולמית בתחום התכנון המרחבי. אך לא רק תחום התכנון מחייב הכשרה ייחודית שכן גם עובדים סוציאליים, אחיות ובעלי תפקידים אחרים חייבים במיומנויות ייחודיות כדי לעסוק בקהילות החיות במרחב הכפרי וכך גם תפיסות הניהול הכלכלי ועוד ולכך באה התכנית לתת מענה.

בין היתר כוללת התכנית ניהול חקלאות, מנהיגות חברתית ותרבותית במרחב הכפרי, לימודי מדעים, עבודה סוציאלית, משאבי אנוש, מינהל ומדיניות ציבורית, ניהול עסקים, מקצועות הנדסה, פיתוח חקלאי, יעוץ והנחיה, משפטים, תרבות, תקשורת ועוד. וכן את התכניות של המרכז ללימודי חוץ עם תכניות ההכשרה לוועדים מקומיים, ועדות ביקורת, מנהלי קהילה, צמיחה דמוגרפית ועוד".

בימים אלה עשרות ישובים במרחב הכפרי נמצאים בשלבי הכנה ברמה כזו או אחרת של תכניות כוללניות שאמורות לבטא את התפתחות הישוב והסביבה בשנים הבאות. תכניות אלה יגיעו בסוף לדיון אצל משרדי הממשלה ולועדות התכנון שבהן יושבים אנשי מקצוע בלמעשה לא הוכשרו בכל הנוגע למרחב הכפרי בכלל ולמרחב הכפרי המשתנה בפרט.
השטחים הפתוחים והחקלאים נמצאים כמעט כולם במרחב הכפרי ולכן יש חשיבות להתמחות בתחומים אלה, לחשיבה ולימוד כיצד מאזנים בין הצורך בפיתוח השטחים לצד שימורם והצורך בבניה ומתן פתרונות דיור. להבנת תפקידו של המרחב הכפרי בכלכלה המשתנה ובמרחב החברתי.

 

עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, הוא מיוזמי התכנית וממוביליה

 

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

עודכן לאחרונה על ידי דודו קוכמן, עו״ד

פריטים קשורים