בעוד שבעובד חודשי מחושבים פיצויי הפיטורים על פי השכר האחרון שמוכפל בשנות העבודה, אצל עובדים שעתיים / יומיים בחקלאות חישוב השכר הינה סוגיה המעוררת שאלות ומהווה נושא לדיונים בלתי פוסקים.
בפסק דין חדש(1) שונתה ההלכה לפיה מחושבת זכאותו של עובד שעתי לפיצויי פיטורים. עד כה נהגה ההלכה (הלכת "סנונית"(2)) שהתבססה על האמור בתקנה(3) "היה שכר עבודתו של עובד... יראו כשכרו האחרון... את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". לפי תקנה זו ובהתאם לפסק הדין שנהג, חושבה הזכאות לפיצויי הפיטורים בעובד שעתי שהיקף שעות העבודה השתנה, לפי ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה האחרונים מוכפל בשכר האחרון (ליחידה) אותו קיבל העובד. זו היתה ההלכה שנהגה.
בפסק הדין שבעניינינו, שבו כאמור בכותרת, שונתה ההלכה, דובר על עובד ניקיון שעתי שהפסיק עבודתו לאחר שעבד בחברה 32 חודשים בנסיבות בהן היה זכאי לפיצויי פיטורים. בערכאה הראשונה נפסק כי חישוב פיצויי פיטורים יעשה בהתאם ל"הלכת סנונית" היינו לפי השכר האחרון מוכפל בהיקף המשרה הממוצע ב-12 חודשי העבודה האחרונים. בערעור בבית הדין הארצי טענה המעסיקה, בין שאר טענותיה, כי לא היה מקום לחשב את פיצויי הפיטורים על יסוד השכר ב-12 החודשים האחרונים.
בית הדין הארצי "הרים את הכפפה", דן בטענה, קיבל את הערעור וקבע כי יש מקום לבחון מחדש את ההלכה הנוהגת זו שנקבעה בעבר ("הלכת סנונית"). בית הדין הסביר שחישוב בדרך זו אינו משקף את המצב לאשורו היות ויתכנו מקרים בהם נהנה העובד מפיצויים מעבר למגיע והמעסיק יוצא ניזוק, ולעיתים פחות מהמגיע, כך למשל אם פחת היקף המשרה בחודשים האחרונים ואז יוצא העובד חסר.
בהלכה חדשה זו שיצאה תחת ידי בית הדין הארצי נקבע כי במקום בו מדובר בעובד ששעות עבודתו משתנות מידי חודש יש לערוך את חישוב היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העבודה ולחשב את המגיע כפיצויי פיטורים לפי היקף המשרה בכל התקופה במכפלת השכר האחרון. בית הדין הסתמך על תקנה אחרת(4) "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".
ֿמשמעות הפסיקה היא כי אין להתייחס רק ל-12 חודשי העבודה האחרונים לצורך קביעת הזכאות להיקף הפיצויים, בית הדין קבע שנכון יותר ומדוייק יותר להתייחס לשיעור המשרה לאורך כל תקופת קשרי העבודה בין המעסיק לעובד.
בית הדין בנותנו את החלטתו היה ער למצב לפיו יתכן כי יחסרו נתונים לגבי העבר, במקרה שכזה "ניתן לעשות שימוש בממוצע של הנתונים הקיימים".
בית הדין הוסיף כי במהלך הזמן יצטמצם חסר זה לאור התיקון מ-2012 בחוק הגנת השכר המחייב רישום נוכחות יומי.
לסיכום: לצורך חישוב פיצויי פיטורים המגיעים לעובד יומי/שעתי שהיקף משרתו משתנה יש לחשב את חלקיות משרתו הממוצעת בכל תקופת העבודה ולהכפילה בשכר האחרון. בשולי הדברים וכמסקנה: מומלץ למעסיקים ולעובדים לשמר לאורך הזמן את נתוני ההעסקה.
רשם: שמואל גלנץ, עו"ד
- ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI ניתן 4.6.2017.
- דב"ע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום נגד שולמית פרץ 13.6.2012.
- סעיף 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.
- סעיף 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.
