אופן עריכת תלושי שכר עבודה גם כשבפועל משולמות זכויות המגיעות לעובד יש בו לעיתים כשל המחייב בסופו של יום תשלום כפול. חקלאים רבים מתוך אי ידיעה נכשלים באופן רישום תלושי השכר לעובדיהם כולל לעובדים הזרים. כך למשל התופעה של תשלום ורישום "בונוס", תופעה בה נתקלתי לא אחת, לא תשחרר את המעסיק מחובתו לשלם לעובד את זכויותיו מכֹח צו ההרחבה בחקלאות. זאת אף במקום בו גובה "הבונוס" עולה על רכיב זכאותו של העובד.
הסוגיה עולה מידי פעם בדיונים בבתי הדין לעבודה בהם נטען ע"י העובד שהשכר המצויין בתלוש הינו שכר הבסיס ועליו ומעבר לו מגיעות זכויות שונות מכֹח חוקים שונים, הסכמים וצווי הרחבה, מאידך טוען המעסיק כי השכר כולל בחובו זכויות שונות המגיעות לעובד אלא שאלו לא פורטו אחד לאחד.
בחוק הגנת השכר(1) " עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית ... או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה... רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה."
בדיון בבית הדין הארצי לעבודה(2) עמדה לבירור ולהכרעה, בין היתר, תביעת עובדת לתשלום דמי נסיעה. בעדותה בערכאה הראשונה בבית הדין האזורי הודתה העובדת כי בעת שהתקבלה לעבודה סוכם עימה על משכורת נטו ושהגעתה לעבודה תעשה ברכבה הפרטי. על סמך דבריה אלה של העובדת פסק בית הדין האזורי כי "סוכם בין הצדדים ששכר העובדת כולל דמי נסיעה" ועל כן לא חוייב המעסיק בתשלום דמי נסיעה שנתבעו. בערעור שהגישה המעסיקה לבית הדין הארצי התהפכה הקביעה ונפסק: "...המוסכם לא היה ברור וחד משמעי ולא נאמר מפורשות כי משכורתה של המערערת כוללת דמי נסיעה. הסכמת עובדת לכלול דמי נסיעה בשכר כולל חייבת להיות מפורשת וחד משמעית".
במקרה נוסף בו עלתה השאלה האם ניתן לכלול את הוצאות הנסיעה בשכר הכולל קבע בית הדין הארצי(3) "ניתן לכלול "דמי נסיעה" בשכר כולל, ואין בכלילתם בשכר ניגוד לאמור בסעיף 5 לחוק הגנת השכר...אולם הסכם כאמור חייב להיות ברור וחד משמעי".
בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע(4), במקרה דומה, נפסק כי משהמעסיקה לא פרטה בתלוש השכר את התשלום עבור רכיב מסוים ואף לא צרפה את הסכם ההעסקה שנחתם עם העובד נדחתה טענת המעסיקה כי השכר כלל גם דמי נסיעה לעבודה.
דיון בעניין הכללת זכויות מכֹח צו הרחבה בענף הבניין התקיים באשר לזכויות ל"שעות קיץ" (קיים גם בחקלאות). גם כאן טענה המעסיקה כי שכרו של העובד היה גבוה מתעריף השכר לפי הוראות ההסכם הקיבוצי וכלל גם תשלום בעד "שעות הקיץ". בית הדין הארצי כמו האזורי פסק כי "תשלום שכר גבוה יותר מתעריף השכר על פי הוראות ההסכם הקיבוצי אינו שולל מהעובד את זכויותיו האחרות על פי הוראות ההסכם".
הנה כי כן ראינו כי:
- מותר שכר כולל בכל עניין שאינו נוגע לשעות נוספות, עבודה ביום המנוחה השבועי וימי חופש.
- סיכום בין עובד ומעסיק כי זכויות שונות להן זכאי העובד נכללות בשכר הכולל אותו מקבל העובד יש להן תוקף רק באם נרשמו וסוכמו מראש בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים או לחילופין אם מצויינים רכיבי הזכאות בשורות נפרדות ומפורשות בתלוש השכר.
רשם: שמואל גלנץ, עו"ד
אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי.
- חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, סעיף 5 לחוק – איסור שכר כולל (תיקון מס' 8) תש"ל-1970.
- דב"ע 3-63/98 גלי בובליל נ' א'א'צ' שירותים משפטיים בע"מ.
- דב"ע שן/1-7 פד"ע כג 45 אליקים הדי נ' אוריינט קולור תעשיות צילום בע"מ.
- סע"ש 396154-05-15 פליקס אוסטנובסקי נ' מועדון הכדורגל אשקלון.
- ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון.
