העובד נפצע, המעביד ישלם? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

מושבים וחברי מושבים מעסיקים עובדים בענפי המשק שברשותם. בכובעכם כמעסיקי עובדים אתם מחוייבים, מלבד תשלום שכר וזכויות סוציאליות, גם לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה. לעיתים, בשטף העבודה והלחץ לעמוד במשימות הרבות, קיימת נטייה ל"עגל פינות" ו"לעצום עיניים" מחובה זו. אלא שאז חושף עצמו המעביד לטענה כי התרשלותו היא שגרמה לתאונת העבודה ולפציעת העובד ועליו לשאת באחריות ולשלם לעובד נזקו (הגבוה לעיתים מתגמולי הביטוח הלאומי).

פסק דין שניתן לאחרונה (31.3.19) בבית משפט השלום בתל אביב דן בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.  

באותו עניין עבד התובע בנתבעת, חברה העוסקת בעבודות צנרת ושרברבות. התובע נטל חלק בביצוע עבודה של הכנת תשתית צנרת ביוב בנתב"ג. בכתב התביעה טען התובע כי לפי הנחיית מנהל העבודה נדרש להרים ולשאת בידיים, יחד עם עובד נוסף, שקי מלט כבדים במשקל 50 ק"ג המיועדים לעבודות ביטון. במהלך נשיאת אחד משקי המלט נדרש התובע לעלות מדרגה. כובד משקל השק הונח על רגל ימין שלו, ולפתע הוא חש כאב חד בברך. כתוצאה מכך נחבל התובע ונותרה לו נכות. התובע טען כי הנתבעת התרשלה בהנהגת שיטת עבודה לקויה ולא בטיחותית, לא סיפקה לו אמצעי עזר ובטיחות להרמת משאות כבדים.

הנתבעות (המעסיקה וחברת הביטוח שלה) הכחישו את נסיבות האירוע ואת הנזק. השתיים טענו כי התאונה נגרמה מכך שהתובע דרך בצורה לא נכונה על רגלו או עיקם אותה, וזאת ללא קשר לשק המלט. עוד נטען כי הוא נשא את השק יחד עם עובד נוסף כך שמשקל השק התחלק בין שניים, וכי משקל 25 ק"ג אינו חורג מהמותר לנשיאה בידי עובד יחיד לפי הדין. לחילופין נטען כי יש לייחס לתובע "אשם תורם" לקרות התאונה.

בראשית פסק דינו מדגיש בית המשפט כי החובה החלה על מעסיק לקיים שיטת עבודה בטוחה ולהסיר סיכונים צפויים ובלתי סבירים מיוסדת היטב בפסיקה. כמו כן, פעמים רבות הטילו בתי המשפט אחריות על מעסיקים במקרים שבהם עובדים הרימו חפצים במשקל גבוה ללא אמצעי עזר מתאימים, ונפצעו כתוצאה מכך. בית המשפט סוקר את הפסיקה בנושא וקובע כי משקל של 50 ק"ג הינו, לכל הדעות, משקל שהרמתו או נשיאתו יוצרים "סיכון חריג". הפסיקה הבחינה בין מצב שבו עובד התבקש לשאת לבדו משקל כבד ללא אמצעי עזר (שאז דובר בשיטת עבודה לא בטיחותית) לבין מצב שבו הוא התבקש לעשות כן יחד עם אחר. ככל שהמשקל קל יותר, כך תיטה הכף לקבוע שניתן לעשותה ללא צורך בעזרה או באמצעי עזר. ככל שהמשקל כבד יותר, וככל שהמשקל לאדם עולה על הגבול שנקבע בפסיקה, כך שיטת עבודה בטוחה מצריכה אמצעי עזר שיסירו את הסיכון. מן הפסיקה ניתן להסיק שנשיאת משקל של 50 ק"ג, 30 ק"ג ואף 20 ק"ג לאדם, ללא אמצעי עזר, עלולה להיחשב רשלנית. לעומת זאת, הרמת משקל של 10 ק"ג לאדם נמצאה סבירה.

בית המשפט ממשיך וקובע כי בענייננו הייתה מדרגה בדרך, המגבשת סיכון מוגבר. עליה על מדרגה או ירידה ממנה מגבירה את הסיכון לכך שיוטל עומס כבד יותר על אחד משני הנושאים ברגע העלייה או הירידה. בענייננו התובע עלה על המדרגה, וכפועל יוצא כל כובד משקלו של השק הוטל על רגלו. אז הוא נפצע. בית המשפט קובע כי שיטת עבודה זו – נשיאת שק שמשקלו 50 ק"ג בשניים, ללא אמצעי עזר, ותוך כדי כך עליה או ירידה ממדרגה  – אינה בטיחותית דיה. היא מגבשת הפרה של חובת הזהירות של הנתבעת כלפי התובע. הפרת החובה גרמה לנזק, ובכך מתקיימים יסודותיה של עוולת הרשלנות.

מכאן עובר בית המשפט לדון בטענת הנתבעות כי יש לייחס לתובע אשם תורם. פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו מבחינה בין מקרים שבהם נוטל עובד סיכון בלתי מחושב וממשי, באופן חופשי, ואותו סיכון הוא שגורם לנזק, לבין מקרים אחרים שבהם לא נקט מעביד אמצעי זהירות. במקרים הראשונים מוטל על העובד אשם תורם, ואילו במקרים האחרונים האשם כולו מיוחס למזיק או למזיקים, גם לנוכח הפער בין העובד למעבידו, ויכולתו הרבה יותר של המעביד למנוע את הנזק. הדגש בפסיקה הושם על מידת ניסיונו של העובד ועל מידת העדרם של אמצעי הזהירות לשם מניעת התאונה מצד אחד, ועל פעולותיהם הקונקרטיות של המזיק והניזוק מצד שני. בית המשפט קובע כי לפי אמת מידה זו, אין מקום בענייננו לזקוף לחובת התובע אשם תורם כלל. התובע לא ביצע עבודה מסוג זה בעבר ואין לו ניסיון בה. אמצעי עזר לא הועמדו לרשותו, וחובה היה להעמידם. הוא מילא את ההנחיות שקיבל כמות שהן, בלא שהחליט עד דעת עצמו ליטול סיכון. נסיבות אלו מטות את הכף שלא להטיל עליו אשם תורם.

לנוכח האמור לעיל מחוייבות הנתבעות לשלם לתובע, לאחר ניכוי הכספים שקיבל מהביטוח הלאומי, סך של 713,750 ₪, בגין  הפסדי שכר ופנסיה, אובדן כושר השתכרות וכו'. כמו כן חויבו הנתבעות בהוצאות משפט.

* ת"א (שלום ת"א) 40788-12-15 פלוני נ' א. א. צנרת בע"מ (פורסם בנבו, 31.03.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.