מנכ"ל רשות המים: "על פי הבדיקות המקצועיות תפחת כמות המשקעים הנוכחית, ב- 30 השנים הקרובות בכ- 20%, מבחינה הידרולוגית מדובר על הפחתה משמעותית ובעייתית"

18 יונ 2019

בכנס שנערך ביזמת רשות הכינרת ואיגוד ערים כינרת אמר גיורא שחם מנכ"ל רשות המים, בהרצאה שנשא על 'מיקומה של הכינרת בעידן של התפלה': "על אף שהשנה האחרונה הייתה שנה גשומה מאד, לא ניתן לראות בה שנת מפנה משום שכל האזור במצב של התייבשות. אני מתייעץ עם מומחי אקלים שמבהירים ומצביעים על תחזיות אקלימיות שלא מבשרות טובות. על פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הנוכחית תפחת ב- 30 השנים הקרובות בכ- 20%. מבחינה הידרולוגית מדובר על הפחתה גדולה יותר משום שעוצמות הגשם והמרווחים בין אירוע גשם אחד לשני, אינם מאפשרים יצירת תנאים לחלחול המים למאגרי מי התהום וליצירת נגר בנחלים הזורמים לכינרת

ראינו זאת באופן ברור בתקופת הבצורת האחרונה. עלינו להסתכל קדימה ולהיערך למצב שמוצג על דעת מומחי אקלים. אירוע הבצורת האחרונה שחווינו יכולה לקרות עוד מספר פעמים בעשורים הקרובים, ועקב הגידול העצום באוכלוסייה באזור המזרח התיכון והעלייה בביקוש למים הנובעת מכך, וכאשר תתרחש תופעת הבצורת, היא תהיה ממושכת יותר, מזו שחווינו עד כה, וחמורה בהרבה, במידה ולא נערך אליה מבעוד זמן. אך דאגה ותחזיות שחורות אינן תכנית עבודה. עקב הנתונים לתרחישים אלו, אני פועל במלוא הקצב כדי לחזק את נושא המים במרחב "השידרה המזרחית" של ישראל, שמתחילה במורדות החרמון ומשתרעת לאורך כל בקע הירדן- בואכה ים המלח. 

יש לישראל בעיית "מתנים צרות" ודרוש לה חיזוק משמעותי בחלק המזרחי שלה, שיכולת קיומו ושגשוגו תלויים אך ורק במים. זו אינה אמירה פוליטית אלא מקצועית. הצורך בכמויות מים גדולות במרחב הגאוגרפי הזה נדרש לישראל בגלל עוד ארבע סיבות חשובות ביותר:

הראשונה- הכינרת חייבת להיות עם מלאי מים מספיק כדי לשמש אוגר במצבי חירום.  אין לישראל כיום אוגר כזה ובמקרה של אסון טבע או מצב מלחמה, כאשר קיים סיכון לפגיעה במתקני ההתפלה ובתשתיות מים אחרות, עלינו להיות ערוכים עם רזרבה מספיקה. זה אומר שעלינו לשמור את מפלסי הכינרת בגובה מתאים- גם בשנות בצורת ממושכות. 
הסיבה השנייה- ישראל חייבת לייצר אופציה של הגברת אספקת המים לממלכת ירדן, שסובלת ממצוקת מים חריפה ביותר, שהולכת ומתגברת. אין לירדן חלופות אמיתיות למילוי מחסור של מאות מיליוני מ"ק. הערכות לתגבור אספקת המים לממלכת ירדן דרך הכינרת הוא מענה חשוב והכרחי, שהשידרה המזרחית יכולה לתת לו מענה. 
סיבה שלישית- תגבור משמעותי של אספקת מים לחקלאות הישראלית והפלשתינית בבקעת הירדן הוא חיוני ודלוף ביותר עקב העלייה הגדולה בשטחי מטעי התמרים בבקעה. 
וסיבה רביעית- קיימים צורך וכדאיות לתגבר באופן משמעותי את הזרמת המים בנהר הירדן שיש לו חשיבות אקולוגית, היסטורית ובמיוחד דתית למיליארדי אנשים בעולם כולו.

מתוך השיקולים והמטרות שנאמרו, אני מקדם מהלך הנדסי רחב היקף להזרים כמויות מאד גדולות של מים מהמערכת הארצית של ישראל אל הכינרת.

באופן ציורי אפשר להגיד שהופכים את כיוון זרימת המים במוביל הארצי. אם באופן היסטורי המוביל הארצי הוקם כדי להזרים מי כנרת מהצפון דרומה עד הנגב, אנו משנים ופותחים דף חדש בהיסטוריית המים של האזור: מים מותפלים ומי קידוחים יוזרמו ממערב המדינה מזרחה אל הכינרת ומפלסי המים בה ישמרו בדרך כלל בגובה גבוה בהרבה ממה שהיא ידעה בשני העשורים האחרונים. עבודות הנחת קו המים ממאגר אשכול כבר החלו והמים יתחילו לזרום בו אל הכינרת (דרך נחל צלמון) בתוך 3-4 שנים. בשנת 2050 יחיו במרחב של ישראל בין הירדן לים מעל 20 מיליון נפש ובממלכת ירדן עוד כ 20 מיליון נפש. אסור

להתעלם מנתונים דרמטיים אלו וחובתנו להיערך אליהם. לא נוכל להרשות לעצמינו אף פעם להגיע למצב של חוסר במים כמו שקיים כיום בקייפטאון, דרום אפריקה. יש לנו את היכולות התכנוניות והכלכליות להיערך ולבצע את הפתרון לתנאים שיביא לנו העתיד. לשכנים שלנו (הפלסטינים והירדנים) כנראה לא יהיו היכולות האלו ולכן אנחנו מחויבים לגייס את הקהילה הבינלאומית לפרויקט האסטרטגי הזה. מימוש מהיר של החזון הזה יביא רווחה גדולה למרחב כולו: החקלאות בבקע הירדן תשגשג: מעמק החולה ורמה"ג בצפון, דרך עמק הירדן ובקעת בית שאן, דרך בקעת הירדן ועד ים המלח, הירדן ישוקם ויזרום, ותתוגבר הרווחה הסביבתית והחברתית של תושבי האזור.

כל אלו עשויים להביא גם ליציבות מדינית וביטחונית. הבאת תוספות גדולות מאד של מים לכינרת גם תחיה את האגם ותטיב עם החופים. התוכנית היא בשורה מאד גדולה לכינרת והכינרת ראויה וצריכה בשורת מים חדשה, שנמצאת כולה בידינו לממשה" אמר מנכ"ל רשות המים שחם בכנס.

עוד הרצאות שהתקיימו בכנס, מפי- אינג' פנחס גרין, משנה למנכ"ל רשות הכינרת תכנון חופי הכינרת- תמ"א 13/13א',אינג' דנה בכר- מנהלת אגף מנהלת הכינרת, רשות הכינרת, על תכנון מרחב הכינרת וחופיה- אתגרים מול מציאות, דני עמי, מתכנן סביבתי בתוכנית המתאר של הכינרת, ד"ר גדעון גל- מנהל המעבדה לחקר הכינרת הצמחייה בכינרת, ד"ר תמר זהרי, המעבדה לחקר הכינרת- חלזונות פולשים בכינרת, יפעת ארצי, אקולוגית, רשות הטבע והגנים קורמורנים גדולים בכינרת, דר' איל אופיר, המעבדה לחקר הכינרת- ניהול הדיג בכינרת תחת תנאים סביבתיים משתנים. בסיכום נערך פנל עם כלל המשתתפים  "כינרת אחת - שותפים רבים לה", לכנס הוזמנו גם גב' רותי בהלול רעייתו של שלמה בהלול ז"ל וכן עמיתו מר עמירם אידלמן, ושניהם נשאו דברים לזכרו.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237