פסיקה המורה לחקלאים המעסיקים עובדים זרים להפריש 500 ש״ח לכל עובד

29 ספט 2019

עוד הכבדה צפויה לחקלאים בנוסף על ההפרשות הקבועות לפנסיה ופיצויים כעולה מבקשות הארכה שהוגשו בעתירה בנושא הפיקדון של 500 ₪ על ידי קו לעובד שדרשו להכיל את ההפרשה גם עובדי החקלאות. 

הדבר מחייב כל מעסיק להפריש 500 ₪ לחודש לחשבון מיוחד שחקלאי פותח במיוחד לטובת כל עובד זר שמועסק על ידו.  הסוגיה מושא העתירה נדונה בדרגים משפטיים בכירים. בתוך כך, התקיים כאמור שיח בנושא בין היועץ המשפטי לממשלה לשר האוצר בעקבות זאת, ביום 23.9.19 נתן שר האוצר את הסכמתו להתקנת התקנות מושא העתירה.           

פריטים קשורים

  • יש גבול לאחריות המעסיק עובדים זרים לעניין "מגורים הולמים" / שמואל גלנץ, עו״ד

    במשפט בו הואשם חקלאי המעסיק עובדים זרים באי העמדת מגורים הולמים לעובדיו טען עד מטעם המאשימה (מפקח) כי המעסיק הוא הוא האחראי לניקיון במגורי עובדיו, עדותו זו של המפקח אשר 'הגדיל ראש' הביאה אותי לעיין בהלכה הנוהגת בעניין זה ולהציגה כאן לידיעת מעסיקי עובדים זרים.

    ביה"ד הארצי לעבודה ביטל קנסות בסך 280,320 ₪ ו-56,064 ₪ שהוטלו על חברה ומנהלה בבית הדין האזורי

    ע"פ 1349-04-15 בוני הארץ י.ק. בע"מ ויורם קצב נ' מ"י (ניתן 11.3.2019).

  • חברה שהעסיקה עובד תאילנדי חוייבה לשלם 211,347 ₪ / שמואל גלנץ, עו״ד

    עובד תאילנדי הגיש כנגד מעבידתו תביעה בסך של כ-300,000 ₪ בגין: הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ובהמשך גם: קרן השתלמות, דמי כלכלה ומענק שנתי.

    הנתבעת הינה חברה המגדלת בדרום הארץ עגבניות ומעסיקה מאות עובדים.

    לטענת התובע הוא עבד בנתבעת במשך 54 חודשים, מנגד טענה הנתבעת כי עבד בנתבעת 41 חודשים בלבד וכי קודם עבד בחברה בעלת ישות משפטית אחרת. בבית הדין התברר כי התובע הועסק בתחילת הדרך ב"חברה אחות" של הנתבעת. התברר כי התובע למעשה עבד בכל התקופה באותה עבודה ובאותו מקום אשר על כך פסק בית הדין כטענתו של התובע בעניין תקופת העבודה. בית הדין העיר כי הנתבעת לא הציגה "הודעה לעובד" לתמיכה בעמדתה.

    בדיון בוררו בין היתר נסיבות סיום העבודה.

    סע"ש 68623-11-17 סינג פאונרם נ' נתאי גידולים בע"מ ניתן 28.8.2019.

  • על טובת ההנאה הכרוכה בהעמדת מגורים לעובדים זרים ותשלום הביטוח הרפואי עבורם / שמואל גלנץ, עו״ד

    דומה שעניין חבות המס על שני הרכיבים שבכותרת כבר בוּרר ונקבע בעבר ואין הוא מעסיק יותר את המעסיקים ואת שלטונות המס.

    ברם, להפתעתי בימים האחרונים הוסבה תשומת ליבי לכך שביקורת מטעם רשויות המס באחד ממשקי העמקים הצפוניים העלתה כי קיבוץ שהעסיק עובדים זרים בחקלאות לא ניכה מס במקור בגין ההטבה ממנה "נהנו" העובדים הזרים. לטענת המבקרים בניגוד לחובה לעשות כן.

    כזכור, החוק מאפשר ניכוי מהעובד בשיעור חלקי בלבד של עלויות המגורים ושל הביטוח הרפואי.

    חוק עובדים זרים מחייב מעסיקי עובדים זרים בחקלאות להעמיד לרשות העובדים מגורים הולמים. תנאי המגורים נקבעו בפירוט ובדיוק בתקנות כך גם הסכום המותר לחיוב העובדים הזרים בגין תשלום הביטוח הרפואי אותו חייב המעסיק לערוך לעובד (שליש מהעלות בעובדים בחקלאות ובבניין חצי מהעלות בעובדי סיעוד).

    בעקבות הביקורת, בעטייה נכתב מאמר זה, נצרכתי לפסק דין שניתן באותו עניין בדיוק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

    פסק הדין עוסק בערעור אותו הגישה חברה העוסקת בהעסקת עובדים זרים בענף הבניה. שלטונות המס חייבו את החברה במס בגין ההפרש שבין עלות העמדת המגורים כפי שעלתה לחברה ורכישת הביטוח הרפואי לבין הסכום שניכתה החברה מהעובדים בגין אלה   (בחקלאות הסכום המותר לניכוי בגין מגורים עומד על סך 530 ₪ (לפי סקר שנעשה העלות האמיתית גבוהה מ-1,000 ₪ לחודש)). פקיד השומה טען שמדובר בהכנסה של העובדים וממנה היתה החברה אמורה לנכות מס במקור.

    8096-11-14 צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ נ' פקיד שומה חולון –ניתן 20.8.19

  • הזמנה להגשת השגות על מקדמי הקצאה להעסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת 2020

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237