תכירו את אדם ואביחי מצפון הארץ שהחליטו ללמד את עם ישראל להיות דבוראים, מקצוע בין יותר מ135 שנה בישראל, ושמשפיע ישירות כמעט על כל מה שאנחנו אוכלים בצלחת.

09 מאי 2024 המחברת/ת:
אביחי הדבוראי. צילום אלבום פרטי. אביחי הדבוראי. צילום אלבום פרטי.

אדם שמש, 34 מלהבות הבשן ואביחי ברזני, 32, מראש פינה, החלו להתעניין בחיבור לטבע ובסביבה מאז שמלמדו יחד תואר ראשון למדעי הסביבה בתל חי. תמיד סקרן אותם לעזור לבני אדם להתחבר חזרה לטבע, להיות יותר ברי קיימא, לעזור יותר לסביבה שלנו ובעצם אחרי התואר השניים הלכו לעבוד במכוורת דבורים במשך כמה שנים ושם נתפסו בקסם הדבורים. 

לאחר שסיימו את עבודתם החליטו להנגיש את תורת הדבורים לכולם, כדי שכל אחד יוכל לגדל את הכוורת שלו בבית. כך לפני 3 שנים הקימו השניים את המיזם Bee-Green – המרכז לדבוראות ביתית. בארץ ובעולם החקלאים והמגדלים ממשיכים להיות מודאגים מהיעלמותן של כשליש מכמות הדבורים, תופעה היוצרת חשש גדול לעתיד יצור המזון בעולם ועתיד האנושות. דבורת הדבש הינה בעלת חשיבות אדירה עבור האדם עקב היותה המאביקה המרכזית בטבע (אחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם). בארץ תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל"ג החקלאי בישראל כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה.

על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה. דבורה היא חרק מורכב שצריך ללמוד אותו. בכל כוורת יש מלכה אחת שתפקידה להטיל ביצים, מהן בוקעות 2,000 דבורים ביממה, כמובן עם עליה וירידה לפי העונות. באביב יש יותר אגירה של הצוף אז ההטלה בעליה ובסוף הקיץ ישנה ירידה. בקומה הראשונה של הכוורת יש את מגורי המשפחה ומעליהם רשת שמונעת מהמלכה להטיל בקומות העליונות שם אוגרים את הדבש. "במשפחת דבורים אחת יש בין 30 ל-40 אלף דבורים שמייצרות כ-30 קג' דבש לשנה. שלב שני הוא הרדיה, את הדבש רודים מספר פעמים בייחוד באביב ובסיומו.

"יש משהו כמו 10,000 איש בישראל שחובבים דבוראות ביתית" מספר אדם, "הדבורה היא המאביקה העיקרית שלנו בטבע, כלומר 70% ממה שאנחנו אוכלים זה מה שהדבורה האביקה. דרך גידול דבורים ושמירה עליהם אנחנו גם נהנים מהדבש שלהם וגם עוזרים לסביבה שלנו".  אדם ואביחי מרגישים ומתנהגים אחרת כשהם מתקרבים לכוורת, כיוון שכוורת דבורים זה יצור חי שצריך לטפל בו, זה מאלץ אותם להיות בהקשבה לדבורים, להוריד דופק לב, לשים לב לתנועות איטיות ולהרגע כדי לטפל בכוורת. זה בעיקר מנתק אותם משגרת החיים שלהם, מהמצב של המלחמה וגורם להם להיות בהוויה רגועה יותר. 

לפני 4 חודשים, קצת אחרי פרוץ המלחמה אביחי גויס למערך המילואים למשך 4 חודשים. השניים עד אותו הרגע עבדו בעיקר עם ספקים מקומיים ונוצרה להם בעיית אספקה. ההחלטה שלקחו היתה להתחיל לייבא בעצמם ולא להשען על אחרים. כך מצאו את עצמם פונים לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL , פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים ,ללא ריבית, ובבעלות משותפת של קבוצת עוגן והסוכנות היהודית, במיוחד לעסקים כמו של אדם ואביחי. "ההלוואה בעצם נתנה לנו את הפתרון לקבל סכום ראשוני ולהתחיל את שלב הייבוא עם כל הציוד הנלווה שאנחנו צריכים לכוורות" מספר אדם. 

כעת על מנת להגדיל את העסק הם יוצאים עם קורס דיגיטלי וחוברת הדרכה לדבוראים מתחילים וגם מייצרים מארזי מתנה לחגים ולאירועים. החלום שלהם זה להקים מרכז לדבוראות ביתית שבו יוכלו גם להדריך קבוצות ותלמידים וגם לטפל דרך הדבורים. עולם הבריאות האלטרנטיבית כבר מכיר בעובדה שדרך נשימת אוויר הכוורת, ניתן לסייע לאסטמה, קדחת השחת ובעיות ריאות. בגרמניה זה כבר חלק מסל התרופות. בנוסף טיפול שידוע להפגת מתחים כולל חדר מיוחד ובו ארון מתחתיו כוורות דבורים, אזור שבו שוכבים או נחים תוך כדי ששומעים את הזמזום של הדבורים ומקבלים את חום הכוורת ששומרת תמיד על טמפ' 35C , בשילוב נשימות איטיות מדובר בטיפול להפגת מתחים.  

אביחי במדי צבא. צילום פרטיבעקבות המשבר הכלכלי שאליו נקלעו עסקים בכל רחבי הארץ פתחו ב SparkIL, קרן חירום ייעודית של מעל 30 מליון ₪ לסיוע לעסקים קטנים ועמותות מכל רחבי הארץ, אשר נפגעו במלחמה. SparkIL הינה פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות ללא ריבית ובבעלות משותפת של קבוצת עוגן והסוכנות היהודית. את ההלוואה עד 100,000 ₪, לתקופה של עד חמש שנים יוכלו לקבל עסקים קטנים או מלכ"רים עם מחזור פעילות של עד שני מיליון שקלים בשנה שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות המלחמה.. 

ברגע שהוחלט להעניק הלוואה לעסק שעומד בקריטריונים, ונבדקת יכולת ההחזר שלו, SparkIL מעלה קמפיין לפלטפורמה ייעודית ובו מתחיל מהלך של גיוס המונים, בצורת הלוואה ללא ריבית. גיוס ההמונים פתוח לכל מי שחפץ להלוות החל מ־50 שקלים, מבוססת על ערבות הדדית וחיבור בין המלווים החברתיים לבין בעלי העסקים. המלווים החברתיים הם ישראלים מכל רחבי הארץ.

נעמה אור, מנכ"לית SparkIL : ״המלחמה וההתרחשויות הקשות בישראל בחודשים האחרונים, דרשו מאתנו להתגייס לטובת העסקים והמלכ"רים הקטנים בכל הכוח. הצוות של SparkIL מחוייב לכלכלה הישראלית, לאנשים שמאחורי העסקים, במיוחד למילואימניקים שביניהם ולחיבור בין ישראל לעולם היהודי הגלובלי, בעת הזו. אחד הדברים המרגשים היום הוא לראות את הערבות ההדדית של החברה הישראלית במיטבה. החלום שלנו הוא להגיע לעשרות אלפי מלווים חברתיים שיהיו חלק מהתנועה הזאת ויסייעו לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה, גם אם יעניקו הלוואה של 50 שקלים – זה יעשה את כל ההבדל."

בספארק IL מקפידים במיוחד, בניגוד לפלטפורמות גיוס המונים אחרות, לשמור על קשר עם המלווים החברתיים ומעדכנים אותם בשלבים השונים של התאוששות העסק וחזרתו לפעילות. בעלי העסקים שולחים עדכון לכל המלווים שלהם, לכל אורך התקופה, כדי שיראו מה קורה עם העסק, מה שלומם, כיצד העסק עובד ואם הם זקוקים לסיוע נוסף. אחת התופעות המרגשות שנולדו מהסטארט־אפ החברתי הזה, היא הרצון של המלווים החברתיים להכיר את בעלי העסקים, לרכוש מהם מוצרים, לסייע להם מעבר להלוואה ולהמשיך לתמוך בעסקים נוספים אחרי שקיבלו את ההלוואה שלהם בחזרה.

למעוניינים להעניק הלוואה לעסק קטן להצטרפות כמלווים חברתיים כנסו לאתר https://SparkIL.org/he/

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חינוך חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קנאביס קנביס רפואי קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.