מידע בנושא דיני עבודה

ארגון "השומר החדש" פרסם בחודש מרץ האחרון כי "73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן, כ-40% הודו שנאלצו לשלם בפועל. 55% העידו כי לא דיווחו למשטרה".

לבית הדין הארצי לעבודה^[1] הגיע ערעורו של תובע לאחר שתביעתו לזכויות הנובעות לטענתו ממעסיקו כשכיר נדחו בבית הדין האזורי^[2].

^[1] ע"ע 14367-07-22 זייד אבו עצא נ' תריסי ארז בע"מ ומשה בוקרה

^[2] סע"ש 11023-11-19 זייד אבו עצא נ' תריסי ארז בע"מ ומשה בוקרה

ממש לאחרונה פנה אליי מרכז וסיפר כי ניתנה הלוואה לספק עמו הוא עובד. על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה נרשם לטובת המושב משכון על רכב יוקרתי. איתרע מזלו של הספק והוא פשט את הרגל.

למרכז המשק היה ברור כי מימוש הבטוחה, היינו הסכומים שיגיעו ממכירת רכב היוקרה, לא יספיקו לפירעון החוב במלואו והוא ביקש כי תוגש תביעת חוב על מלוא סך החוב. כשאמרתי לו שהוא מסכן את האפשרות לממש את רכב היוקרה אם יגיש תביעות חוב על מלוא סך החוב הוא התפלא מאוד. סיפרתי לו על פסק דין שיצא ממש לאחרונה בנושא ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לסקור בפניכם את האפשרויות העומדות בפני נושה מובטח לגבות את החובות מפושט רגל.

פש"ר (מחוזי ת"א) 26817-12-17 פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'. ניתנה ביום 20.8.23.

האם עדיף לי להתקשר עם נותן שירותים בהסכם למתן שירות קבלני והתמורה תשולם בחשבונית? התשובה אינה חד משמעית. דעו, כי קיימת חשיפה לכך שיטען בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן בנוסף לתמורה הקבלנית מגיעות לו זכויות נלוות, כעובד לכל דבר ועניין.

על מנת למנוע חשיפה משפטית חשוב מאוד להביא לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות הקבלני את "מבחני הפסיקה". כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לקיום מבחנים אלה במסגרת ההתקשרות בפועל בין הצדדים. לאור חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לסקור בפניכם את פסקי דינם של בית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר הגיעו באותו המקרה להכרעות הפוכות בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק לעומת יחסי קבלן מזמין.

ע"ע (עבודה ארצי) 57973-09-22 ב.ד. נ' י.א. ניתן ביום 13.8.23.

חבר מושב שכיהן כמזכיר גזבר ומנהל מוניציפלי של מושבו כ-5 שנים סיים עבודתו בנסיבות שבעקבותיהם תבע מהמושב זכויות סוציאליות בטענה שלמעשה היה שכיר של האגודה למרות שבמהלך כל השנים שולמה תמורת עבודתו כנגד חשבונית מס^[1].

^[1] סע"ש 9350-10-09 אילן יוספוביץ נ' בן עמי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

התופעה של נטישת עובדים את עבודתם באופן לא מסודר ומוסכם הינה למרבה הצער תופעה שכיחה בעיקר בקרב עובדים זרים ופלסטינים.

לא אחת מעסיקים פוגשים את עובדיהם הנוטשים, בבתי הדין לעבודה לאחר שאלה הגישו כתבי תביעה כנגד מעסיקיהם לשעבר.

בדיונים רבים צצה מחלוקת באשר לתקופת העבודה כתוצאה מהעדר הסכמה על מועד סיומה.

בבית הדין הארצי לעבודה^[1] נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע^[2].

^[1] ע"ע 23930-10-22 רונית וחיים צור נ' ג'ן דפרקהון

^[2] סע"ש 14998-05-18

מעסיקים רבים נוהגים לסכם עם עובדיהם תנאי שכר במונחי נטו. כבר כאן יצויין כי דרך המלך היא הסכמה על שכר ברוטו. גם בחוק שכר המינימום, בו הנחייה לתשלום שכר מחייב, הערכים הינם ערכי ברוטו ולא נטו.

ההתנהלות לפיה התייחסות לשכר כנטו מעוררת לעיתים קרובות קשיים ומחלוקות, קשיים שהיו נמנעים ונחסכים אילו היתה מנוסחת הודעה לעובד (או הסכם העסקה) מפורטת והערכים בה היו נקובים כערכי ברוטו.

מבקר המדינה, מחלקת המחקר בבנק ישראל וצוות בין משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה, אלה ועוד עסקו בנוהל הייחודי הקיים בהקשר להעסקת עובדים פלסטינים בענפים שונים בישראל.

תלושי השכר לעובדים הפלסטיניים מופקים על ידי רשות האוכלוסין אגף שירות למעסיקים – מת"ש. זה מחייב מעסיקי פלסטינים לדווח על "העסקה מלאה" גם אם העובד לא מילא את מספר ימי העבודה הפוטנציאלים באותו חודש.

בפס"ד^[1] שעסק בעובד פלסטיני בענף הבניין מצאנו עניינים המשותפים לנעשה בענף החקלאות. נתמקד בעניינים החוזרים על עצמם ברבים מהתיקים המגיעים לדיון בבתי הדין לעבודה בתביעות של פלסטינים נגד מעסיקיהם החקלאים.

^[1] סע"ש 19227-02-18 מוחמד גביר נ' אברהם שלי

שני כשלים שכיחים אצל חקלאים מעסיקי עובדים שכירים

להלן פס"ד בן מומחשים שני הכשלים הנ"ל:

בבית הדין האזורי לעבודה^[1] נדונה תביעתו של עובד שצו ההרחבה בענף הבניה חל עליו.

התובע עתר לקבל פיצויי פיטורים ופנסיה, לפידיון חופש, דמי הבראה, נסיעות, חגים, שעות נוספות, פיצוי על פיטורין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע וכן לשכר חודש העבודה האחרון, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי עקב הפקת תלושי שכר פיקטיביים. בתביעה טען התובע שתלושי השכר שהנפיק לו מעסיקו, הנתבע, אינם כוללים את השכר ששולם לו במזומן ושהרישום 'בונוס' היה שכר לכל דבר ועניין, ועל כן יש לקחת בחשבון גם את סכומי הבונוס לחישוב המגיע כפנסיה ופיצויי פיטורים.

מנגד טען הנתבע כי התובע לא פוטר אלא נעלם וזנח את העבודה ועל כן התובע הוא זה שחב בדמי הודעה מוקדמת.

טענות סותרות היו גם באשר לימי ושעות העבודה. בעניין אחרון זה נסמך בית הדין על הסעיף בחוק^[2]: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה... לא בוצע הרישום באמצעים מכניים... יחתם הרישום מידי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך".

כאן הוסיף בית הדין והפנה לחוק אחר^[3]: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת... והמעסיק לא מסר לעובד הודעה... תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת".

^[1] סע"ש 19183-06-21 מוחמד עבדלואלי נ' נשאת מנסור

התלות הכפויה של מעסיקי עובדים פלסטינים במדור התשלומים שברשות האוכלוסין (מת"ש) מייצרת למעסיקים קשיים יומיומיים, כך גם לעובדים. אחת התוצאות של הרגולציה העודפת, המכבידה, היא שוק שחור בהיקפים עצומים בו חוטאים רבים וטובים, ככל שמת"ש מערים קשים חדשות לבקרים, כך מיוצרות "שיטות" להתגבר על הקשיים. 'ככל שיענו אותו כן ירבה וכך יפרוץ', ככל שמת"ש מכביד כך מתרחבת תופעת הסחר בהיתרי עבודה ובהעסקה שלא כדין.

פסק דין (אחד מיני כמה) שממחיש את הפרקטיקה בנושא ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב^[1].

^[1] סע"ש 32954-10-17 מעאד זידאן נ' אנקר עוזי בע"מ

^[2] סע"ש 3238-05-18 חאלד עבדאלעאל נגד גיל-בר מהנדסים בע"מ ניתן ב-