מושבים וחברי מושבים מעסיקים עובדים בענפי המשק שברשותם. בכובעכם כמעסיקי עובדים אתם מחוייבים, מלבד תשלום שכר וזכויות סוציאליות, גם לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה. לעיתים, בשטף העבודה והלחץ לעמוד במשימות הרבות, קיימת נטייה ל"עגל פינות" ו"לעצום עיניים" מחובה זו. אלא שאז חושף עצמו המעביד לטענה כי התרשלותו היא שגרמה לתאונת העבודה ולפציעת העובד ועליו לשאת באחריות ולשלם לעובד נזקו (הגבוה לעיתים מתגמולי הביטוח הלאומי).

פסק דין שניתן לאחרונה (31.3.19) בבית משפט השלום בתל אביב דן בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.  

* ת"א (שלום ת"א) 40788-12-15 פלוני נ' א. א. צנרת בע"מ (פורסם בנבו, 31.03.2019)

תנאים לזכאות בדמי חג

אחת הסוגיות העולות כמעט בכל הדיונים העוסקים בתביעות של עובדים זרים ופלסטינאים בבתי הדין לעבודה הינה סוגיית הזכאות לדמי חגים.

על פי הדין הכללי עובד זכאי ל-9 ימי חג בשנה בתשלום (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון של סוכות, שמחת תורה, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות ושבועות). צו ההרחבה בחקלאות מעניק לעובד עוד יום חג (יום בחירה) בתשלום.

חבר הקיבוץ תל יוסף אשר עבד במדגה, תובע מהביטוח הלאומי להכיר במחלת עור שהתפתחה בכף רגלו השמאלית כתאונת עבודה שנגרמה לו כתוצאה מעבודתו במדגה

ב"ל (עבודה)(נצרת) 4011-03-16 – נתן נ' המוסד לביטוח לאומי, פס״ד מיום 21/05/2018

שוב, כמו ביום הבחירות לרשויות המקומיות עולה שאלת העסקת עובדים זרים ביום הבחירות לכנסת. גם כאן אותה דילמה ...

ברי, שעובדים זרים, מסתננים, משתלמים וכיוצא באלה אינם מופיעים בפנקס הבוחרים ואינם בעלי זכות בחירה. למרות זאת החוק אינו מחריג אותם לעניין תשלום שכר ביום הבחירות. כנחזה לעיל, החוק אינו מסייג את העובדים הזרים לעניין שבתון בתשלום ביום הבחירות.

על פניו, עילת יום שבתון ביום הבחירות אינה רלוונטית למי שאין לו זכות בחירה. יחד עם זאת, אולי מחמת חוסר תשומת לב, לא הוחרגו בחוק מי שאינם בעלי זכות בחירה. במציאות זו קיימת סתירה בין לשון החוק לתכליתו.

האם שעות בהן מועסק עובד ב"כוננות" נחשבות לשעות עבודה רגילות? פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.2018)*, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עסק בשאלה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

*סע"ש 35701-09-15 אירינה גרייזר נ' איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (10.10.2018)

**ע"ע (ארצי ) 29712-08-13 שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה (פורסם בנבו, 21.08.2016)

.

עובד זר ממולדובה שהועסק בענף הבניה הגיש בבית הדין האזורי לעבודה תביעה בה תבע פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועוד, במאמר זה נעסוק בשאלת הפסקת עבודתו של התובע ונסיבות פיטוריו / התפטרותו.

בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018

האם עת יגיע העובד לגיל 67 אין כל מניעה לפטרו? האם קיימת חובת שימוע לפני הפיטורין? סוגיות חשובות אלו ועוד נדונו במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.12.17*, אשר עסק בגיל פרישת חובה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נוכח חשיבותה של סוגיה זו, המעסיקה פעמים רבות את לקוחותיי, מצאתי לנכון להביא בפניכם את עיקריו של אותו פסק הדין.

*סע"ש (אזורי ת"א) 15975-05-15 נתן צאיג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2017)

**בג"צ 9134/12 גביש נ' הכנסת [פורסם בנבו] (21.04.16).

חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.

שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".

  • סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
  • עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.

בלי לזלזל בהישג של הקפאת התקנה המורה על הפקדה חודשית לטובת העובדים הזרים (עו"ז) בחקלאות, לגופו של עניין ומצד המהות – לא זה העיקר.

הדבר הראוי הצודק וההכרחי הוא ביטול מוחלט של זכאות עו"ז לפנסיה ופיצויי פיטורים אלה לצד עוד שינויים, (שיפורים) נדרשים.

לגופו של עניין, הדין שהוחל בעניין פנסייה ופיצויי פיטורים לגבי עו"ז אינו עולה בקנה אחד עם הרציונאל שלשמם נקבעו שני אלה, הראשון בצו ההרחבה בחקלאות ומאוחר יותר בצו הפנסיוני הכללי והשני בחוק פיצויי פיטורים.

חקלאים רבים מממנים על חשבונם קורסים שונים לעובדיהם וזאת כדי שאלו יועסקו במשקם וינצלו במהלך עבודתם את שרכשו. נוהג נפוץ מאוד הוא הפניית עובד זר לקורס נהיגת טרקטור על חשבון המעסיק. בדרך כלל 2 הצדדים יוצאים נשכרים, העובד זכה לרישיון נהיגה ומיומנות והמעסיק נהנה מעבודתו המקצועית של העובד.

מעסיק המממן לעובדו על חשבונו קורס, לימודים וכד' ומעוניין להבטיח אפשרות לגבות כדין את עלות הכשרת העובד בנסיבות מוצדקות מומלץ שיערוך הסכם מסודר, ברור ומפורש וינקוב בו סכומי החזר ריאליים, יקצוב את ההסכם לזמן סביר ויפרט את הנסיבות בהן יהיה זכאי להשבה ולפיצוי.

עמוד 1 מתוך 9

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237