האם עת יגיע העובד לגיל 67 אין כל מניעה לפטרו? האם קיימת חובת שימוע לפני הפיטורין? סוגיות חשובות אלו ועוד נדונו במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.12.17*, אשר עסק בגיל פרישת חובה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נוכח חשיבותה של סוגיה זו, המעסיקה פעמים רבות את לקוחותיי, מצאתי לנכון להביא בפניכם את עיקריו של אותו פסק הדין.

*סע"ש (אזורי ת"א) 15975-05-15 נתן צאיג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2017)

**בג"צ 9134/12 גביש נ' הכנסת [פורסם בנבו] (21.04.16).

חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.

שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".

  • סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
  • עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.

בלי לזלזל בהישג של הקפאת התקנה המורה על הפקדה חודשית לטובת העובדים הזרים (עו"ז) בחקלאות, לגופו של עניין ומצד המהות – לא זה העיקר.

הדבר הראוי הצודק וההכרחי הוא ביטול מוחלט של זכאות עו"ז לפנסיה ופיצויי פיטורים אלה לצד עוד שינויים, (שיפורים) נדרשים.

לגופו של עניין, הדין שהוחל בעניין פנסייה ופיצויי פיטורים לגבי עו"ז אינו עולה בקנה אחד עם הרציונאל שלשמם נקבעו שני אלה, הראשון בצו ההרחבה בחקלאות ומאוחר יותר בצו הפנסיוני הכללי והשני בחוק פיצויי פיטורים.

חקלאים רבים מממנים על חשבונם קורסים שונים לעובדיהם וזאת כדי שאלו יועסקו במשקם וינצלו במהלך עבודתם את שרכשו. נוהג נפוץ מאוד הוא הפניית עובד זר לקורס נהיגת טרקטור על חשבון המעסיק. בדרך כלל 2 הצדדים יוצאים נשכרים, העובד זכה לרישיון נהיגה ומיומנות והמעסיק נהנה מעבודתו המקצועית של העובד.

מעסיק המממן לעובדו על חשבונו קורס, לימודים וכד' ומעוניין להבטיח אפשרות לגבות כדין את עלות הכשרת העובד בנסיבות מוצדקות מומלץ שיערוך הסכם מסודר, ברור ומפורש וינקוב בו סכומי החזר ריאליים, יקצוב את ההסכם לזמן סביר ויפרט את הנסיבות בהן יהיה זכאי להשבה ולפיצוי.

חקלאים רבים המעסיקים ישראלים ועובדים פלסטינאים מהשטחים אינם מודעים לחובתם מהחוק למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו(1) .

בתביעות רבות המוגשות לבתי הדין לעבודה מופיעה תביעה לפיצוי עקב אי מסירת "הודעה לעובד".

יצוין כי הסכם עבודה מפורט שבו כלולים תנאי העבודה בהתאם לחוק ולתקנות(2) יש בו כדי עמידה בדרישות החוק, כך קורה בעניינם של עובדים זרים המגיעים למעסיק עם הסכם עבודה מסודר שנערך על ידי משרד הפנים. בעניין עובדים זרים יודגש כי בעת ניוד עובד או מעבר למעסיק אחר חלה על המעסיק המקבל החובה לערוך עם העובד הזר הסכם עבודה מפורט.

סוגיה שחוזרת ונשנית היא – מהן זכויות עובדת שחוזרת מחופשת לידה. בפרט מרבים לשאול על חובתם, כמעסיקים, להתאים את תנאי העבודה עבור העובדת, אשר בתום חופשת הלידה שבה לעבודתה. בסוגיה שכיחה זו עסק פסק דין* שניתן לאחרונה (25.10.18) על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ואסקור בפניכם את עיקריו.

*סע"ש (אזורי ב"ש) 11838-01-15 שירן עבדיאן נ' שלג לבן (1986) בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2018)

עשרה ערעורים על שורת פסקי דין שניתנו בבתי משפט מחוזיים, ודנו בסוגיה משותפת: מדיניות המיסוי הראויה ביחס להעסקת עובדים שנכנסו לישראל בניגוד לדין ומחזיקים ברישיונות שהיה זמניים.

ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון, פס״ד מיום 12/09/2018

דיון ב-3 תביעות שהגישו מהגרי עבודה מתאילנד, נגד מעסיקם לשעבר בישראל, בגין תשלום זכויות סוציאליות. 

 

סעש (ב"ש) 2879-09-15 , מודי נטריף נ' דניאל אבוטבול, פס״ד מיום 05/03/2018

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?
כאשר חיוויתי דעתי שיום הבחירות אינו יום שבתון לגבי עובדים זרים נזקקתי לרציונל שבשלו חוקק הסעיף האמור. ניסיתי לרדת לשורשו של העניין ולסיבת החיקוק, לשם כך פניתי ל"קדימון".

דומה כי רובנו מקדישים חלק ניכר משעות היום לעבודה. מכאן שקיימת חשיבות רבה ביצירת סביבת עבודה נעימה בה ירגיש העובד לא רק שהוא מוערך מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה האישי, דבר שיגרום לעובד תחושה של שייכות למקום העבודה, המהווה מעין "משפחה". אלא שהמציאות לעיתים שונה בתכלית, ופעמים לא רק שהעובד לא מרגיש אהוב במקום העובדה, הוא חש התנכלות של ממש מצידם של עובדים אחרים, מצב המכונה "התעמרות תעסוקתית". פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.18) בבית הדין לעבודה בנצרת, דן בשאלה מהי חובת המעביד במקרה כזה, והאם הוכחת התעמרות בעבודה מזכה את העובד בפיצוי מהמעביד. אסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

 

*סע"ש (אזורי נצ') 31108-10-16 ילנה מיטרוב נ' בקרה גבע אגש"ח בע"מ (פורסם בנבו, 04.10.2018)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237