דיון ב-3 תביעות שהגישו מהגרי עבודה מתאילנד, נגד מעסיקם לשעבר בישראל, בגין תשלום זכויות סוציאליות. 

 

סעש (ב"ש) 2879-09-15 , מודי נטריף נ' דניאל אבוטבול, פס״ד מיום 05/03/2018

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?
כאשר חיוויתי דעתי שיום הבחירות אינו יום שבתון לגבי עובדים זרים נזקקתי לרציונל שבשלו חוקק הסעיף האמור. ניסיתי לרדת לשורשו של העניין ולסיבת החיקוק, לשם כך פניתי ל"קדימון".

דומה כי רובנו מקדישים חלק ניכר משעות היום לעבודה. מכאן שקיימת חשיבות רבה ביצירת סביבת עבודה נעימה בה ירגיש העובד לא רק שהוא מוערך מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה האישי, דבר שיגרום לעובד תחושה של שייכות למקום העבודה, המהווה מעין "משפחה". אלא שהמציאות לעיתים שונה בתכלית, ופעמים לא רק שהעובד לא מרגיש אהוב במקום העובדה, הוא חש התנכלות של ממש מצידם של עובדים אחרים, מצב המכונה "התעמרות תעסוקתית". פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.18) בבית הדין לעבודה בנצרת, דן בשאלה מהי חובת המעביד במקרה כזה, והאם הוכחת התעמרות בעבודה מזכה את העובד בפיצוי מהמעביד. אסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

 

*סע"ש (אזורי נצ') 31108-10-16 ילנה מיטרוב נ' בקרה גבע אגש"ח בע"מ (פורסם בנבו, 04.10.2018)

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?

פסק דין שיצא לאחרונה תחת ידי בג"צ(1) דחה עתירה של עדאלה, קן לעובד והאגודה לזכויות אזרח כנגד שרת המשפטים והיועמ"ש.

עניינה של העתירה הוא בקשה לביטול תקנה שהותקנה ע"י שרת המשפטים והוחלה מ-2.9.17 (2). עיקרה של התקנה הוא היכולת של בית הדין לעבודה לצוות על תובע להפקיד סכום כסף – ערובה – בקופת בית הדין על מנת שממנו יפוצה נתבע שהתביעה כנגדו נדחתה ונפסקו לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד אותם על התובע לשלם.

בג"צ 7016/16 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

תקנה 116 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) (תיקון) התשע"ו-2016.

מהראיון של עו״ד דודו קוכמן במסגרת התכנית כבוד העו"ד עם עורך הדין ליאור טומשין ב- רדיוס 100FM על נזקי בריאות מהם סובלים חקלאים כתוצאה מעבודתם ועל התגמול שניתן לקבל בגינם מן המוסד לביטוח הלאומי.

פרטים נוספים בקישור : https://ihaklai.org.il/btl

אצל מושבים וחברי מושבים העוסקים בפעילות חקלאית  קיים בלבול בשאלת חובת תשלום היטל בגין העסקת עובדים זרים בכלל ועובדים "מסתננים" בפרט. לכן הפעם אסקור בפניכם את עיקרי הדברים המתייחסים לסוגיה זו.

* ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון (פורסם בנבו, 12.09.2017)

רבים מהחברים בתנועת האחוד החקלאי שעבדו ועובדים בעבודות כפיים נפגעו במהלך השנים באירועים תאונתיים או במחלות שונות .בעיות רפואיות אלו כמו : פגיעות גב ,כתפיים, ברכיים, כפות ידיים, עור (עקב חשיפה לשמש ), ריאות (עקב חשיפה לחומרים) שמיעה , פרקינסון (עקב חומרי הדברה ), מחלות סרטניות ועוד, עשויות לזכות בתגמול כספי משמעותי מביטוח לאומי ,תגמולים שחלקנו לא היינו מודעים להם .

הוצאותיו של חקלאי, המלין את עובדיו הזרים בחצרו על מנת שיהיו זמינים לביצוע עבודתם והם אינם בוחרים לעצמם דיור כנוחיותם, הכרוכות בהלנה, בניכוי השתתפות כדין של העובד, הינן הוצאות המותרות בניכוי

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237