אז הנה למה? הסיפור להלן מסביר למה?

חקלאי באחת ממושבות השומרון "זכה" לביקור שיגרתי של מפקחים מטעם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה.

במהלך הביקורת שנערכה כשעתיים רואיין החקלאי וכמה מעובדיו הזרים – יוזכר היה זה בעיצומו של יום עבודה.

בעקבות הביקורת נדרש החקלאי להמציא אי אלו מסמכים אותם קיבל ממנהל החשבונות המנהל עבורו את חשבונותיו, כך נוצרה תעסוקה "פרודוקטיבית" לשורת גורמים.

בהמשך זומן החקלאי לחקירה במשרד הכלכלה בחיפה.

למרות שסבר שהתנהלותו תקינה נקלע החקלאי ל"משבר נפשי" – חרדות ולחץ.

השאלה שבכותרת נידונה בבג"ץ בגילגול שלישי לאחר שנדונה תחילה בבית דין אזורי ובערעור בבית הדין הארצי.

מעשה שהיה כך היה: חבר קיבוץ תל יוסף ששימש כמנהל המדגה (אישיות משפטית נפרדת) מאז שנת 1988 פוטר מתפקידו בתחילת 2011.

בעקבות פיטוריו עתר המנהל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לקבלת פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, פדיון חופשה ועוד (981,160 ₪ כולל ריבית והצמדה). אגב, עתירתו המקורית היתה כנגד עצם פיטוריו ואולם בעקבות תביעה שהגישו המדגה והקיבוץ בסך 5 מיליון ₪ בגין נזקים שלטענתם גרם כמנהל המדגה שינה הוא את תביעתו.

בית הדין האזורי קבע כי החל מהיום בו שינה הקיבוץ את אורחות החיים בו היינו הפך ל"קיבוץ מתחדש" (ב-2002), התקיימו יחסי עובד מעביד בין העותר למדגה ולקיבוץ.

בג"צ 2037/14 אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית, קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית, פס״ד מיום 06/07/16

חוליות הביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד הכלכלה והתעשייה המבקרות במשקים המעסיקים עובדים זרים בודקות בין היתר הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים כמתחייב מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. (החובה קיימת עוד קודם מכֺח צו ההרחבה בחקלאות).

בהעדר הפרשות כמתחייב מהצו מושתות על מעסיקי עו"ז בחקלאות התראות מנהליות. משמעותה של התראה הניתנת מכֺח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הינה למעשה היות המעסיק תחת איום "על תנאי", חזרה על אותה ההפרה בתוך שנתיים משמעה כפל קנס  ( 35,740 x 2 ₪).

נכון למועד כתיבת שורות אלו אין חשבון ייעודי אליו ניתן להפקיד כספי הפרשות לפנסיה ועל חשבון פיצוי פיטורים לטובת עובדים זרים בחקלאות. הממונה על שוק ההון החסכון והביטוח במשרד האוצר שסמכותו להתקין התקנות לא עשה כן לגבי עובדים בחקלאות, לא כאשר חוקק החוק ולא עד עצם יום זה.

לאחרונה,  חוקק תיקון מס' 15 לחוק חופשה שנתית, המגדיל את מספר ימי החופשה לכל העובדים המועסקים עד ארבע שנים במקום עבודה אחד או אצל מעסיק אחד, כדלקמן: החל מחודש יולי 2016 מכסת ימי החופשה תהיה 15 ימים ברוטו במקום 14 ימים ברוטו בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות.

בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו".(1)

מקרים בהם נגרמה תאונה "עקב העבודה" או "מטעם המעביד" הינם מושא למחלוקות ולבירורים משפטיים שכיחים.

בפסק דין שדן בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי מאת הביטוח הלאומי כטענת התובע או שמא אין לתאונה קשר לעבודה ולמקום העבודה כטענת המוסד לביטוח לאומי  (הנתבע).

החרגה במטופלים סיעודיים – האם לא נכונה החרגה גם בחקלאות ?

פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה עוסק בתביעתה של עובדת זרה שעבדה כמטפלת תקופה של כ-3.5 שנים עד התפטרותה. המטפלת שהתגוררה בבית המטופל עתרה לאחר סיום עבודתה לבית הדין האזורי בחיפה לתשלום הפרשי שכר, דמי חופשה, חגים, הבראה.

בבית הדין האזורי הוברר כי המטפלת שהתה במנוחה שבועית 26 שעות, בחלק מאותן שעות שהתה התובעת בבית המטופל.

בית הדין חייב את המערערים – המעסיקים לשלם לתובעת – המטפלת, בין היתר, עבור עבודה במנוחה השבועית.

על קביעה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וזהו נושא דיונינו כאן.

ע"ע 47576-10-12 אריה זטלמן (המנוח) ובתיה זטלמן נגד ולנטינה פטרוב. ניתן ביום 7/7/16

כתב "הודאה וסילוק" שנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו היה אחד הנושאים שנדון בבית הדין האזורי לעבודה ובו ניתן ב-2.6.16 פסק דין המחדד את משמעותו של הסכם ו/או כתב ויתור ו/או כתב הודאה וסילוק שנחתם בעת התחשבנות בין עובד למעסיק עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

בפסק הדין(1) נידונה תביעתו של עובד אריתראי לתשלום זכויות. העובד שפוטר על אתר, פנה לעמותת "קו לעובד" כדי שזו תסדיר עבורו תשלום זכויותיו, לשיטתו.

בין הצדדים התנהל משא ומתן כאשר את התובע ייצגה מתנדבת מ"קו לעובד" ואת הנתבעת ייצג מנהלה. בסיום המו"מ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,314 ₪ . עניין ההפרשות לפנסיה נותר לא מוסכם.

בעת שהתובע הגיע לסניף הנתבעת לקבל את הסכום המוסכם חתם על מסמך כתוב בכתב יד בעברית ובו "... הסתיימו יחסי עובד מעביד ביני לבין ניצת ואין לו יותר תביעות עתידיות" המסמך התיימר להיות "כתב ויתור".

הכלל הוא כי לא ניתן לפטר עובדת אשר הודיעה למעסיקה על הריונה, אלא בהיתר מיוחד מהממונה על עבודת נשים. על המעביד (או המעבידה) להגיש בקשה לממונה על עבודה נשים לפיטורין לאישור הפיטורים עוד טרם הפיטורים.

לאחרונה נדון מקרה בו עובדת פוטרה במהלך הריונה כאשר הבקשה להיתר הוגשה רק כחודשיים לאחר הפיטורין בפועל. יחד עם זאת, הממונה אישרה את הפיטורין ונתנה (באופן חריג) היתר רטרואקטיבי.

ע"ע 4869-07-14 הדס שמואל נחמן נ' מתיישבי מגידו אגש"ח להתיישבות קהילתית בע"מ

בפס"ד שניתן בבית הדין לעבודה בתביעת נזיקין חוייב עובד לפצות את מעסיקתו ב- 430,200 ₪ בעטיו של נזק שגרם העובד ביודעין

בפסק דין יוצא דופן שעסק בתביעת נזק של חברה כנגד עובד שלה שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ב-26.5.16 נפסק האמור בכותרת.

פסק הדין כאמור יוצא דופן הן בשל תוצאותיו והן בשל העובדה שניתן בבית דין לעבודה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. חוק בית הדין לעבודה קובע שתביעות נזיקין ככלל יידונו בבית משפט אזרחי (ולא בבית דין לעבודה).

הכלל ביחסי עובד מעסיק הוא כי "מעסיק אמור לדעת שטעויות קורות, ואין לצפות מעובד כי יספוג על חשבונו הפסדים שנגרמים למעסיק בשל כך. עובד צריך להבין שעל טעות אפשר לסלוח כל עוד היא אינה כזו שיכול היה לגלותה בשקידה סבירה".

סע"ש (ב"ש) 35426-06-13 תעשיית תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ נ' יצחק כחלון

עמוד 9 מתוך 9

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237