בעל מגרש באגודה השיתופית גבעון, תבע את האגודה ואת החטיבה להתיישבות האחראית על חלוקת המגרשים בסך 2.5 מליון ₪, בטענה כי האגודה לא סייע לו כשם שהתחייבה בעבר לשנות את תוכנית בניין העיר (תב"ע) למגרש מייעוד של שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) לייעוד של מגורים.

תא (י-ם) 62851-05-16 – אברהם ארמוזה נ' גבעון החדשה – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, פס״ד מיום 19/08/19

תופעת ההרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. הנהלים המכתיבים את דרך הביצוע של ההרחבה, לרבות ההיבטים התכנוניים והקנייניים, מוגדרים בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י'), החל מהחלטה 737 על גלגוליה השונים, עד להחלטה 1547 בימינו אנו. במסגרת זו, אושרה מדיניות לפיה שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מספר מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי. לדוגמא, כאשר תקן הנחלות הינו 80, תאושר הרחבה בת 92 מגרשים שיורשו להיות מוקצים בפטור ממכרז.

מושבים רבים נכנסו בשנות השמונים של המאה הקודמת לקשיים פיננסיים, ומצאו עצמם מנהלים מלחמת קיום כלכלית. המושבים נכנסו להסדר הבראה כלכלית, שבמסגרתו נמחלו ונמחקו חלק מחובותיהם. בדרך כלל, למושב מונה משקם, שלימים הוחלף על ידי הכונס.

ע"א 4707/17 עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 7.3.2019

ערעור שהגישו מושב עזריקם וכונס הנכסים, המופקד על מתחם ההרחבה במושב, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחתה תביעתם נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

עניינו של ההליך המשפטי בהקמת הרחבה במושב מכוח החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל.  לטענת המערערים רמ"י יצרה בפניהם מצג לפיו יהיו זכאים לפטור ממכרז להקמת 135 בתי מגורים, וזאת למרות חריגה מההטבות שניתנו במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ע"א 4707/17 וע"א 4715, עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/03/2019

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדר נוסף בקשר להקצאת קרקעות לצורכי הקמת מתקן לייצור חשמל בהמרת אנרגית שמש לרשת החשמל (מתקנים פוטו וולטאים, פרויקט סולארי).

ההסדר קובע, בסעיף 5 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1584 הוראת שעה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי המשותף למספר ישובים ("פרויקט משותף").

הפרויקט המשותף  נמצא בקרקעות המוחכרות לישוב אחד ("הישוב המוביל"). מספר הדונמים עליו מוקם הפרויקט המשותף חורג ממכסת הקרקע המאופשרת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת פרויקט על ידי ישוב אחד.  החריגה יכולה להיות מהמכסות על פי ההחלטה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי (כיום גודל הפרויקט לישוב בודד הינו עד 250 דונם), ו/או החלטה 1560 (מכסת התעסוקה הכוללת לישוב, המתייחסת בין היתר לפרויקט הסולארי, ראו בין היתר חוזר משרד 1/19) במידה והישוב היה רוצה להקים את הפרויקט לבדו.

עפ"י הצעה המתגבשת לשינוי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1585 " מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע " תצומצם בין השאר ההנחה בהקצאת מגרשי מגורים בגובה התקרה הסוציואקונומית כאמור בסעיף 1.4 להחלטה 1585 לשבעים וחמישה ישובים:

"1.4. על אף האמור בסעיף 1.3 לעיל, בישובים הנמנים על אזורי עדיפות א' ו-ב', שאינם ישובים חדשים ושאינם ישובים סמוכי גבול, המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8-10, תוגבל ההטבה ל- 50,000 ₪ ליחידת דיור (לפני מע"מ)."

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדרים חדשים בכל הנוגע להקצאת קרקעות חקלאיות. ההחלטה באה במקומן של שורה ארוכה של החלטות אשר קבעו את המדיניות הקרקעית בקשר להקצאת קרקע שאינה בדרך נחלה.

ככלל, הקצאת קרקע חקלאית על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י", לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) נעשית בשני ערוצים: הקצאה בתנאי נחלה, הקצאה שלרוב נעשתה במסגרת ישובים חקלאיים מאורגנים באגודות שיתופיות כגון קיבוץ ומושב, והקצאות אחרות, שאינם תחת כללי הנחלה.

ההחלטה מתייחסת לשלושה סוגי הקצאה, בהתאם לפרק הזמן של כל הקצאה

בימים אלה פורסמו המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונו על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.

ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.

מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.

בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".

הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהגיש מושב נווה אטי"ב באמצעות משרד עו"ד איתן מימוני ושות', בו ערער המושב על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר הכיר בתושבים שאינם חברים במושב כזכאים להקצאת נחלה חקלאית.

ע"א 2189/16 – נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שריקי ואח', פס״ד מיום 30/07/2018

תושבים במושב אחיהוד שאינם חברים במושב ובהרחבה הקהילתית עותרים לקבלת צו מניעה זמני שימנע מהמושב לבצע הקצאה של מגרשים בהרחבה נוספת בטענה כי המושב העביר החלטות מפלות אשר מונעות מהם לרכוש גם מגרשים בהרחבה החדשה.

ה"פ (חיפה) 64805-09-17 – דמתי ואח' נ' אחיהוד מושב עובדים ואח', פס״ד מיום 01/07/2018

בשנים האחרונות הוחלט במושבים ובקיבוצים רבים להקצות מגרשים בהרחבה  וזאת מתוך מגמה שתביא לעיבוי והצערת האוכלוסייה בהם. לרוב, מגרשים אלו הוקצו לאדם מטעמם הנקרא "מומלץ"  וניתנו בפטור ממכרז וחלו עליהם מגבלות שונות, שהמגבלה העיקרית הינה חסימת האפשרות למכירת המגרש במשך חמש שנים מיום סיום הבניה וזאת למעט מקרים חריגים כגון גירושין, מוות, מימוש משכנתא וכיוצא באלו. 

ביום 05.02.17 קיבל מנהל מקרקעי ישראל את החלטה 1503  אשר הביאה לביטול המגבלה המוחלטת להעברת זכויות לפני תום תקופת 5 השנים ממועד סיום הבניה. בהחלטה  נקבע, כי ככלל המנהל לא יגבה תמורה נוספת בעד העברת זכויות במגרש שניתן בפטור ממכרז, וזאת אם חלפו חמש שנים ממועד סיום הבניה. יחד עם זאת ניתן יהיה להעביר זכויות במגרש שניתן בפטור אף בטרם חלוף חמש השנים ממועד סיום הבניה וזאת בהתאם לתנאים שיפורטו כדלקמן:

עמוד 1 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237