מידע בנושא נחלה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.

בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.

ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17  ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)

ההחלטה התקבלה בדיון על התנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר של מושב עזריאל שביקשה לקצץ את שטחי המגורים בנחלות ל – 2 דונם בלבד

האם גם אתם חוכרים של נחלה חקלאית ואינכם יודעים מה מותר לכם לעשות בשטח הנחלה? אתם לא לבד, זה נושא סבוך והמידע בנושא אינו נגיש ומרוכז.

הבעיה היא, שכל שימוש שאינו מותר בנחלה חקלאית, גם אם נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה, נקרא שימוש חורג ועלול להוביל לקנסות כבדים וצווי הריסה של מבנים כשפועל יוצא מכך גרימת נזקים כלכליים כבדים לרבות כתבי אישום פליליים, כל אלה יכולים להיחסך מאיתנו אם נדע את האסור והמותר. 

על מנת לנסות ולהתגבר על מכשולים אלה, אתן מידע לבעלי הנחלות, אסביר כיצד יש לנהוג בכל חלק מחלקות הנחלה ואפרט את הגורמים אליהם יש לפנות במידה ורוצים להקים מבנה כלשהו בשטח הנחלה או לעשות שימוש מסוים בשטח זה.

נחלה חקלאית, מורכבת לרוב משתיים או שלוש חלקות. לכל חלקה ייעוד אחר וניתן לעשות בה שימוש ע"פ הפירוט שיוסבר בהמשך: 

ביום 3.4.2022 פרסם מינהל התכנון מחוז צפון מכתב שמופנה למועצות אזוריות וועדות מקומיות שבו נקבע, כי לא יאושרו תוכניות נקודתיות עד לאישור תכנית כוללת לכל יישוב שתיתן מענה לתוספת יח"ד, הגדלת שטח חלקת המגורים, פיצול מגרשים בסמכות ועדת מקומית ושימושי פל"ח.

מינהל התכנון מחוז צפון מסביר, כי לאחר אישור תמ"א 35 תיקון 1ב בחודש יוני 2016, קיימת עלייה חדה במספר התוכניות הנקודתיות המוגשות לוועדות המחוזיות, לפיצול מגרשים מנחלות, במסגרתן מבקשים בעלי הנחלות לאשר תוספת יח"ד שלישית, פיצול מגרשים מנחלות, הגדלת שטח חלקת המגורים ל 2.5 דונם (בפריפריה ניתן להגדיל את שטח חלקת המגורים ללא רצף תכנוני ובמרכז הארץ, חיפה וירושלים ניתן רק כאשר יש רצף תכנוני) ושימושי פל"ח. כמו כן, במרכז הארץ הועדה המחוזית מאפשר הגדלה של חלקת המגורים לשטח של 2 דונם בלבד!

בהתאם להוראות תמ"א 35 תיקון 1ב, בכדי לאשר תכנית במסגרתה מבקשים להוסיף יח"ד שלישית, פיצול מגרשים ופל"ח - יש לבחון את התוכנית בראיה כוללת של המושב ולהציג את ההשפעה של התכנונית על התשתיות במושב, תחבורה וכו'. לאור כך שמוגשות תוכניות שלא מציגות ראיה כוללת של המושב, הועדה המחוזית דחתה תוכניות אלה ותחת זאת קבעה, כי המועצות האזוריות/ועדות מקומיות יפעלו לאישור תב"ע כוללת לכל יישוב בכך לטענתן, יתקיים איזון וצדק חברתי כך שלא יקרה מצב שבו "כל הקודם זוכה".

הועדה קצבה תקופה של שנתיים אשר במהלכה המועצות והועדות המקומיות יפעלו לאישור התוכניות ועד אז לא ניתן להגיש תוכניות נקודתיות ליחידת שלישית ולפיצול מגרש מנחלה.

מניסיון בעבודה מול מועצות וועדות מקומיות נוכל לומר, כי אנו צופים עיכובים משמעותיים באישור תוכניות בהובלה של מועצה/ועדה מקומית, וכבר כיום מוכרים לנו מקרים בהם מועצות פועלות לאישור תוכניות מזה מספר שנים ונתקלות בעיכובים רבים וריג'קטים מצד ועדה מחוזית שהביאו לכך שעד היום התוכניות לא אושרו.

ההמלצה שלנו היא שכל יישוב יפעל בהקדם לאישור תכנית ליחידה שלישית, הגדלת זכויות הבניה ופיצול מגרש בתשריט חלוקה, למרות העלויות והמורכבות לנהל אירוע מסוג זה על ידי האגודה.

קבלת זכויות הנחלה בהורשה אינה פעולה המקימה חבות במע"מ.

השאלה היא האם יחול מע"מ במכירתה ובאילו תנאים.

כאשר יורש  מוכר את הנחלה שקיבל בירושה יחול מע"מ עפ"י מעמדו של היורש.

במידה וביום מכירת הזכויות היורש אינו מוגדר כ"עוסק" לפי חוק מע"מ ביחס לפעילותו בנחלה במשק החקלאי שהתקבלה בהורשה  הרי שאין לחייב את המכירה במע"מ .

״מדיניות רמ"י החלה על חלקות המגורים בנחלות הידועה כ"משטר הנחלות" נקבעה בשנת 1965 בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל. מדיניות זו הביאה לכך שבעלי נחלות רבים חיים תחת גזירות בלתי סבירות שיש לבטלן לאלתר כפי שיוסבר להלן.

ברשימה זו אביא בפני הועדה הנכבדה טיעונים מרכזיים ביחס לכשלים שקיימים בהחלטות רמ"י שגורמים לפגיעה בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ואציע את השינויים הנדרשים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה"), על מנת לאפשר לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד מחלקות המגורים בנחלות ובהתייחס לעידן הנוכחי שקראנו לו "עידן הנחלה המהוונת".״

מתוך מכתבו של עו״ד אביגדור לייבוביץ לועדה לבחינת חלופות הכנסה במשק החקלאי ברשות מקרקעי ישראל

במענה לקול קורא להתייחסות הציבור של הוועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי בנחלה (הקלק/י לעיון) בנוגע להחלת הנחות אזורי עדיפות לאומית על תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, השכרת יחידות המגורים בחלקת המגורים והוספת שימושים להשכרה במסגרת תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים והשימושים המתאימים לכך - הגישה תנועת האיחוד החקלאי לועדה נייר עמדה בנוגע לנושאים הללו.

לפני מספר ימים פרסמה רמ"י קול קורא להתייחסות הציבור על רקע הקמת הוועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי בנחלה.

על פי הקול הקורא, הוועדה תבחן את האפשרויות וההיבטים השונים בסוגיות הנוגעות להוספת שימושים לא חקלאיים בחלקת המגורים, שימושים שרווחים בכל העולם למעט בישראל.

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, למרות שהממשלה החליטה על הקמתה בדצמבר 2020 רק כעת פורסם הקול הקורא אולם טוב מאוחר מאשר לעולם לא. לדבריו, למעשה כבר ב 1994 אימצה הממשלה החלטה לקדם את מגוון התעסוקות ואף נקבע שתקום מנהלה ליישום ההחלטה. אלא שמדיניות מכוונת של רגולציה ובראשה רשות מקרקעי ישראל פעלו לדכא פיתוח מגוון תעסוקות. דיכוי יישום ההחלטה בא לידי ביטוי הן בתשלומים גבוהים במיוחד תוך התעלמות מאיזורי עדיפות והן בהחלטות שמנעו הסדרת השימושים הללו.

אני שמח לבשר, כי לפני מספר ימים הגשנו לבית המשפט המחוזי תל אביב, תביעה כנגד רמ"י, עליה עמלנו חודשים ארוכים בנושא השכרת בתי מגורים בנחלות!

כפי שכתבתי פעמים רבות - הנושא של השכרת בתים בנחלות נמצא בראש סדר העדיפויות במסגרת המאבק לביטול הגזירה שנקבעה בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965 הידועה בשם "משטר הנחלות", לפיה - כי קיים איסור להשכיר בית מגורים בנחלה.

למרות שנים של שימוש אסור המנוגד למטרות החוזה, תחויב רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") להאריך הסכם חכירה ולא תוכל להודיע על ביטולו.

בית המשפט קבע,  כי לאורך השנים ידעה רמ"י על השימוש האסור, אלא שבחרה להתנגד לו רק במסגרת ההליך המשפטי דנן, תוך שהיא נוקטת באכיפה בררנית כלפי התובעת.

הרשות הפעילה שיקולים זרים, ובנסיבות היא מחויבת להאריך את החוזה בכפוף לחובת התובעת לדאוג להסדרת פעולתה, תוך פרק זמן מוגדר.

ת"א (חיפה) 21960-06-18 מנש תיירות ונופש אכזיב בע"מ ואח׳ נ׳ מדינת-ישראל-רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 17/02/22