פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון קובע כי אין לסוכנות היהודית זכות לקבל פיצויים בגין הפקעה או שינוי ייעוד קרקעות ■ השאלה הגדולה: מה עם הכסף שהסוכנות כבר קיבלה?

(גלובס - 15/11/16)

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה קיבוץ יגור/ צילום: איל יצהר

שופטי העליון הפכו את פסיקת המחוזי, וקבעו כי החוזה שעליו חתומה הסוכנות עם מאות מושבים וקיבוצים אינו מקנה לה זכות לפיצוי בגין הפקעה או שינוי בקרקעות ■ המשמעות: הסוכנות לא תקבל עשרות מיליוני שקלים מהפיצויים שניתנו למושבים צפריה ויגל בגין הפקעת שטחים

(the marker - 01/11/2016)

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

להלן הערותינו להצעות החלטה הצפויות להידון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה"), ואשר יש להן השלכות על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם והם על דעת הקיבוץ הדתי, התנועה הקיבוצית והאיחוד החקלא בנקודות הבאותי:

  • פרסום לציבור של סדר היום לקבלת הערות- שמירת זמן ראוי להערות הציבור;
  • תיקון החלטה 1370- רפורמה בניהול מקרקעי ישראל (הצעת החלטה 641);
  • מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע (הצעת החלטה 644);
  • רכישת מגרשים להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה בישובים- הצעה 649
  • הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודה חקלאית- הצעה 654

לפני כ-25 שנים נחתם חוזה בין משה למושב כפר יחזקאל להקצאת קרקע למטרת מגורים במושב. כאשר ביקש משה לחתום על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל, בעלת המקרקעין, נאמר לו שהוטל עיקול על החלקה בשל חובות האגודה, כאשר האגודה התנתה את העברת החלקה לרשותו בהסרת העיקול על ידו. משה עתר לביהמ"ש לחייב את המושב לקיים את החוזה וכן לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו ע"י התנהלות המושב.

ת"א 28438-03-11 משה נ' כפר יחזקאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית, פס״ד מיום 10/08/16

ביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של תושבים מכפר ורבורג להצהרה לפיה חלק מקרקעות מושב כפר ורבורג, הינן בבעלות התובעים, כל אחד בהתאם לחלקו במקרקעין, כי  הכרזת האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהחלקות הרלבנטיות הן "נכס נפקד"  בטלה מעיקרה ושהכרזת שר האוצר כי החלקות הרלבנטיות הן נכס נרכש ומופקע – אף היא,  בטלה מעיקרה.

ביהמ״ש דחה את התביעה משקבע כי הינו סבור כי התובעים הוכיחו את תביעתם והלכה למעשה, כי הנזק בתוך היישוב אם היתה מתקבלת התביעה מהווה אכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כי כי התובעים  לא הצליחו לעמוד בנטל הכבד, לסתירת הרישום במקרקעין. ביהמ״ש הוסיף וציין כי הינו  סבור כי לא ניתן ללמוד מהאופן בו נוסחו, כי הזכות המוענקת למתיישבים, היא זכות בעלות במקרקעין וכי ניתוח החוזים  מעלה כי מעולם לא ניתנה התחייבות או הסכמה, להעניק למתיישבים זכות בעלות.

ת"א (מרכז) 9106-02-08 אגרנוב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח', פס״ד מיום 27/07/16
 

לאחרונה רמ"י החלה לפנות למושבים במטרה להסדיר את כלל שטחי המשבצת, הכוללים את האפשרות להגדיל את שטח המשבצת ולהסדיר את "עודף" המשבצת.

ביום 9.12.2014 ניתנה החלטת הנהלת רמ"י מס' 3666 "חידוש חוזי משבצת- הגדרת שטחים עודפים לקבע וזמני". ההחלטה קובעת מתווה עבודה להסדרת סוגיית השטחים "העודפים" ומתן פתרונות ויצירת אחידות להגדרת השטחים העודפים והפרדתם לשטחי קבע ושטחיים זמנים.

בין השאר קובעת החלטת הנהלת רמ"י, 3666, בסע' 8 תנאי ליישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל כדלקמן:

"כל יישום של החלטות מועצה מטיבות יותנו בהגדרת שטחים עודפים, לרבות עסקות תעסוקה, אנרגיה סולארית ואיוש נחלות בהתאם להחלטות מועצה 1226, 1272 ו- 1317, שיוך וחתימה על חוזה לדורות על פי החלטות מועצה 1155 ו- 823. ככל שקיימות עסקות בשלבי הכנה מתקדמים, הרשות לא תעכב את אישור העסקה בהגדרת שטחים עודפים."

"חריגות בניה ושימושים חורגים" אלו הנושאים שנמצאים כיום על סדר היום הציבורי כאשר לפתחנו עומד יישום החלטה 1311 העוסקת במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" והחלטה 1464 שמטרתה היוון חלקות המגורים בנחלות. 

במהלך השנים אגודות חתמו על הסכמי משבצת מתחדשים (דו צדדי ותלת צדדי) שהקנו להן זכויות "בר רשות" בשטחי המשבצת כאשר בעלי הנחלות הינם "ברי רשות" של האגודה ביחס לזכויות בנחלות.

המטרה במסגרת יישום ההחלטות שלעיל הינה, בשלב ראשון, להפוך את בעלי הנחלות לבעלי זכויות "חכירה לדורות" במסגרת חתימה על הסכמי חכירה (אין עלות בשלב זה) ובשלב שני, כל בעל נחלה יוכל לבחור אם ליישם על הזכויות בנחלה את החלטה 1464 במסגרת "דמי כניסה" לפי שווי של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים או בתשלום "דמי רכישה" לפי שווי של 33% + מע"מ מחלקת המגורים הכוללת זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל עתידי ובכך להתנתק סופית מכבלי רמ"י בחלקת המגורים.

שר האוצר, משה כחלון מינה את עדיאל שמרון לכהונת מנהל רשות מקרקעי ישראל. על כתב המינוי חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר כחלון. עדיאל שמרון כיהן בשנה וחצי האחרונות כממלא מקום מנהל הרשות במקביל להמשך תפקידו כמנהל החטיבה העסקית ברשות.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237