ביום רביעי האחרון, 06/07/16,  התקיים בבית הדין הגבוה לצדק דיון בשתי עתירות הנוגעות לעתיד הצמיחה הדמוגרפית, שיוכי הדירות, והבנייה בקיבוצים ובמושבים השיתופיים. הדיון הראשון עסק בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1447, הדנה ב"חלופת האגודה", המאפשרת לקיבוץ לרכוש את כל זכויות המגורים ביישוב. העתירה הוגשה על ידי האגודה לצדק חלוקתי ועוד שתיים מפלגיה.

בדיון הראשון, החליטו העותרות לאחר הדיון ובעצת השופטים הודיעו העותרות כי הן מושכות את העתירה וכך, הוסרו המכשולים ליישומה של החלטה זו.

בדיון שני, שהתקיים בעתירת התנועה הקיבוצית לטובת אישור "חלופת הפיקדון" וכנגד החלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, שלא לאפשר בניית בתים חדשים לחברים בקיבוצים שאינם מבצעים שיוך דירות לפי אחת מהחלופות הקיימות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, וזאת במקרים בהם החברים משתתפים במימון הבנייה, הציעו השופטים לתנועה הקיבוצית למשוך את העתירה. התנועה הקיבוצית נענתה להצעת השופטים.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

בית המשפט קבע כי על חברה ששכרה קרקע בצומת הר טוב לשלם למושב העובדים "אשתאול", הוא בעל המקרקעין, סך כולל של 601,763 ₪. הסכום שנפסק מהווה שיפוי בגובה דמי השימוש הראויים שהמושב נאלץ לשאת בהם מול המנהל עקב שימוש חורג במקרקעין שנעשה על ידי החברה, וכן אי תשלום דמי שכירות ופיצוי מוסכם בגין אי פינוי המקרקעין המושכרים.

תא (שלום)(בית שמש) 1249-09 אשתאול-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שית נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, פס״ד מיום 06/06/2016

המועצה קבעה: רמ"י תוכל להפקיע מחוכרים קרקעות חקלאיות  ששינו יעודן למטרת מגורים בהיקף של 750 יח"ד,   או של  200 יח"ד בישובי מיעוטים.  החלטה שמשמעותה שיווק קרקע בהיקף  של  עשרות אלפי יחידות דיור חדשות

בעקבות  הוראת השעה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, קבעה  מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה  כי  רשות מקרקעי ישראל תוכל להשיב לידיה קרקעות חקלאיות ששינו יעודן למגורים בתנאים הבאים:

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לעדכן את רשימת הפעולות המוגדרות כשימוש חורג בקרקע, ובין היתר לקבוע כי יצירת שותפות בקרקע או ביבול לא תהיה שימוש חורג אם השותפות היא בין חוכרים או בעלי זכות חכירה של קרקע חקלאית, לרבות אגודה שיתופית חקלאית או חברה בשליטה מלאה של החוכרים, ובלבד שהשותפות עומדת בהגבלות המפורטות בהצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע שבעת שמחזיק בקרקע עשה שימוש חורג בה, לוועדה הדנה בבקשות להפקיע זכויות במקרקעין יהיה שיקול דעת בהחלטה האם להפקיע זכויות כאמור, ולא תהיה חייבת להפקיע את אותן זכויות.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

 החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".

כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה

 

בני הזוג ססי רכשו ממנהל מקרקעי ישראל את זכויות החכירה במגרש אשר נמצא בתחום מושב רמות נפתלי, ובהמשך לכך התקשרו בהסכם עם קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית, לפיו בכפוף לתשלום של בני הזוג לאגודה, האחרונה תבצע עבודות פיתוח פנים המגרש.

בעקבות טעות או מחדל, קיר תמך נבנה במגרשם לא במקום שצריך היה, כך שהמגרש ואפשרויות הבניה צומצמו. כעת מבקשים בני הזוג צו להריסתו ובנייתו מחדש במקום המתוכנן.

ת"א(שלום)(צפת) 34053-04-13 ססי ואח' נ' קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח', פס״ד מיום 15/12/15

 

מתי יאשר בית המשפט בקשה לסעד זמני, והאם יכול בעל קניין למנוע מעבר שכנו לחלקה החקלאית? / צבי שני, עו"ד

אחד המאפיינים הבסיסיים של בעלות על זכויות הקרקע, הינה האפשרות של בעלי הזכות לקבוע את זהות הפרטים להם הזכות להשתמש בקרקע, לעבור דרכה או לעבדה. ואולם, כמו כל זכות, אין היא אבסולוטית ומוחלטת, ולעתים מתנגשת היא עם זכויות אחרות, אשר גם הם למצער ראויות להגנה.

בצורת ההתיישבות של מושב, שלא פעם מאופיינים בקרבה פיזית גדולה בין חברי המושב והנחלות שלהם, עלול להיווצר מצב עובדתי, שבו מיקום נחלה של חבר מסוים, גורמת לאי נוחות וקשיים בעיבוד ובמגורים של חבר אחר, לו נחלה סמוכה לנחלת שכנו.

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד


 

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז דחה עתירת בעלת מקרקעין הממוקמים צפונית לצומת פרדסיה נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שלא להעניק לה היתר לשימוש חורג למשך שלוש שנים לשלושה מבנים. נקבע כי בעלת הקרקע לא הלינה על פגם בהליך המינהלי וכל טרונייתה היא כנגד התוצאה שהיא אינה שבעת רצון ממנה אשר אינה מצדיקה את התערבות בית המשפט.
עתמ (מרכז) 4941-07-13 יבולים נכסי ש. שרון (1964) בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פס״ד מיום  14/05/2016

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237