This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
למצגת ההרצאה שניתנה ביום עיון מועצת הכפרים
בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי בארץ כמו בעולם תמורות משמעותיות בתחום הדמוגרפי, הכלכלי, הארגוני והסביבתי. בתחום הכלכלי מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה, באופי התפקודים ובאופי שימושי הקרקע. סך כל השינויים מבנים מחדש את המרחב הכפרי ויוצרים מרחב רב-תפקודי.
בתהליך ההבניה מחדש של המרחב הכפרי בישראל בולטת תופעת המשק המשפחתי המושבי המפתח לצד החקלאות יזמות לא-חקלאית. תופעה זו היא חלק מתהליך רחב יותר, המתרחש במרבית המדינות המפותחות, והופך את המרחב הכפרי למגוון יותר ורב-תפקודי. התהליך משקף את הירידה בחשיבותה של החקלאות בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הכפר, את צמצום התמיכה הממשלתית בחקלאות ובמרחב הכפרי ואת השוני במרחב ההזדמנויות הקיים באזורים כפריים שונים. מטרת ההרצאה להאיר את המאפיינים המרכזיים של המשקים החקלאיים שפיתחו יזמות עסקית לצד החקלאות, טיפוסי המשקים, הגורמים המעודדים והמעכבים פיתוח עסקים וההשלכות של קיום עסקים אלה על היישוב הבודד והמרחב הכפרי.
הממצאים מצביעים על שלושה טיפוסים מרכזיים של משקים יזמיים, המאובחנים על פי היקף הפעילות החקלאית והחלק היחסי של מקורות ההכנסה השונים.
הטיפוס הראשון כולל חקלאים בעלי משק פעיל גדול, אשר הקימו לצד המשק עסק שלעתים קרובות נגזר מהפעילות החקלאית. הטיפוס השני כולל חקלאים אשר אסטרטגיית ההישרדות שלהם תלויה בקיומם של שני מקורות הכנסה זה לצד זה: חקלאות ויזמות לא-חקלאית המופעלת על ידי חברי משק הבית בדרך כלל על בסיס מבני המשק החקלאיים. הטיפוס השלישי מאופיין על ידי משקים שהיקף הפעילות החקלאית שלהם קטן יחסית, לעתים חקלאות תחביב, ועיקר הכנסתם נובע מהעסק הלא-חקלאי ומתעסוקה בשכר מחוץ למשק ולמושב. קיימת שונות אזורית בסוג, בהיקף ובתרומה של יזמויות אלה לכלכלת המרחב הכפרי, אשר חלקם נובעים מהשונות המרחבית בהזדמנויות ובפוטנציאל הפיתוח של המשק החקלאי והיזמות גם יחד.
מרבית היזמויות הן קטנות יחסית, הן במספר העובדים בהן והן בשטחן, אך תרומתן לפיתוח מקומי ואזורי משמעותית, אם על-ידי יצירת מקורות תעסוקה והכנסה ואם על-ידי מתן מענה לגידול בביקושים המקומיים לשירותים ומוצרים. מוסדות אזוריים ולאומיים טרם הפנימו לגמרי את התמורות שחלו במרחב הכפרי עם הפיכתו למרחב רב-תפקודי, ועדיין אינם מכירים בתרומתן של היזמויות המושביות הלא-חקלאיות לפיתוח המקומי והאזורי. הכרה זו אמורה להתבטא בקידום מדיניות תומכת, מעודדת ומסדירה של יזמויות אלה, וחסרונה מקשה על היזמים מצד אחד ועל תושבי הכפר הנפגעים מעסקים לא-מוסדרים מהצד האחר.