הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
על החלטה זו הוגש ערר לוועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז חיפה על ידי נציגת שר הפנים ונציג רשות מקרקעי ישראל.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הקמת מבנים חקלאיים, וביניהם מבנים לבעלי חיים, הנה שימוש מותר בקרקע חקלאית. המחלוקת בין הצדדים, בגינה הוגש הערר, היא האם ניתן לראות בבית ספר לרכיבה, בגדר שימוש חקלאי מותר.
התוכנית החלה על השטח הנדון, מתירה שימוש בקרקע חקלאית עבור גידולים חקלאיים, מבנים הקשורים בעיבוד החקלאי וכן מבנים לבעלי חיים. על כן, ועדת הערר דנה בשאלה האם ההגדרה "מבנה לבעלי חיים" כשימוש חקלאי, מכילה בתוכה גם בית ספר לרכיבה.
הוועדה המקומית וכפר ביאליק טענו כי חלק מהכשרתם של הסוסים כסוסי רכיבה, הנה בעצם הרכיבה עליהם המבוצעת על ידי באי בית הספר לרכיבה. מנגד, ועדת הערר הביעה ספק האם הרכיבה חייבת להתבצע דווקא על ידי תלמידי בית ספר מסחרי לרכיבה וכי ביצוע הליך הכשרת הסוסים והרכיבה עליהם, כחלק מהליך ההכשרה, יכול למצוא פתרונו בדרכים רבות ומגוונות, ואין צורך או הכרח דווקא בקיומו של בית ספר מסחרי לרכיבה בצמוד לחווה, לשם כך.
ועדת הערר ציינה כי בעת"מ 35296-06-11 אל על אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית נקבעו שני קריטריונים מצטברים להכרעה בשאלה אם שימוש מסוים הוא שימוש למטרה חקלאית: האחד - האם הפעילות מקיימת זיקה ישירה והדוקה לפעילות החקלאית, והשני - ככל שמדובר בהיקף פעילות רחב שעשויות להיות לו השלכות תכנוניות, תיטה הכף לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי.
בהסתמך על האמור, הערר התקבל, ונקבע כי "סבירה ביותר בעינינו הטענה כי בית ספר לרכיבה, חייב להיות צמוד פיסית לשימוש של גידול או טיפול בסוסים. שהרי ללא סוסים, לא ניתן (או קשה במיוחד) לקיים שיעורי רכיבה. אלא שהטענה ההפוכה, עליה מסתמכים המשיבים בענייננו, אינה יכולה, לטעמנו, להתקבל. המשיבים טענו כי חלק מהכשרתם של הסוסים כסוסי רכיבה, הנה בעצם הרכיבה עליהם. עוד טענו כי הרכיבה על הסוסים מבוצעת על ידי באי בית הספר לרכיבה, שאם לא כן נטל הרכיבה על כל הסוסים, יוטל כולו על בעלי החווה, דבר אשר אינו אפשרי לביצוע. בכך מבקשים המשיבים לקשור זיקה בין השימוש החקלאי הראשי ובין השימוש שבמחלוקת...
"אף אם ניתן לקבל את הטענה כי חלק מהכשרת הסוסים כסוסי רכיבה, הנו רכיבה על אותם סוסים, ספק רב בעינינו אם הרכיבה חייבת להתבצע דווקא על ידי תלמידי בית ספר מסחרי לרכיבה (שהרי ברי כי אינה רכיבה מקצועית). ובכל מקרה איננו יכולים לקבל את הטענה כי הכשרת הסוסים אינה יכולה להתבצע באופן אחר, שאינו מחייב הפעלת בית ספר לרכיבה.
"אכן, יתכן, כי החזקת בית ספר לרכיבה פותרת למגדלי הסוסים ולו באופן חלקי את הצורך לשכור כוח אדם לביצוע משימת הרכיבה, אולם ברי כי פתרון זה, כשלעצמו, אינו מהווה חלק חיוני והכרחי בהכשרת סוסים. טענה זו קשה לנו לקבל, גם דרך עיניו של הדיוט בתחום הרכיבה והכשרת הסוסים".
עו"ד מיטל טויסטר-רוזנטל שותפה במשרד עו"ד עפר טויסטר המתמחה בתכנון ובניה מסבירה כי ועדת הערר הבהירה פעם נוספת כי שימושים מסחריים, גם אם אלה מבוססים על פעילות חקלאית (במקרה זה – גידול סוסים), לא יוכלו להתבצע בשטחים המיועדים לחקלאות, מקום בו לא מדובר בשימוש הקשור אינהרנטית לפעילות החקלאית, וכאשר אין מניעה מביצוע השימוש המסחרי במנותק מהפעילות החקלאית.
ערר (חי') 323/14 הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15
להחלטה: https://www.nevo.co.il/psika_html/arar-m/ARAR-14-323-25.htm