תוקפו של כתב ויתור בעת סיום עבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

כתב "הודאה וסילוק" שנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו היה אחד הנושאים שנדון בבית הדין האזורי לעבודה ובו ניתן ב-2.6.16 פסק דין המחדד את משמעותו של הסכם ו/או כתב ויתור ו/או כתב הודאה וסילוק שנחתם בעת התחשבנות בין עובד למעסיק עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

בפסק הדין(1) נידונה תביעתו של עובד אריתראי לתשלום זכויות. העובד שפוטר על אתר, פנה לעמותת "קו לעובד" כדי שזו תסדיר עבורו תשלום זכויותיו, לשיטתו.

בין הצדדים התנהל משא ומתן כאשר את התובע ייצגה מתנדבת מ"קו לעובד" ואת הנתבעת ייצג מנהלה. בסיום המו"מ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,314 ₪ . עניין ההפרשות לפנסיה נותר לא מוסכם.

בעת שהתובע הגיע לסניף הנתבעת לקבל את הסכום המוסכם חתם על מסמך כתוב בכתב יד בעברית ובו "... הסתיימו יחסי עובד מעביד ביני לבין ניצת ואין לו יותר תביעות עתידיות" המסמך התיימר להיות "כתב ויתור".

בהמשך עתר התובע לבית הדין בטענה שפוטר בטענות שווא, כי פוטר שלא כדין וללא הודעה מוקדמת, עוד עתר לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות והפרשות לפנסיה. התובע טען כי "חרף פניותיו לקו לעובד והעובדה ששולמו לו חלק מהסכומים אותם חייבת לו הנתבעת, גמר החשבון שנערך היה חלקי ולא כלל את מלוא זכויותיו" התובע הוסיף וטען כי חתם על כתב הויתור היות ואמרו לו כי הוא חותם על מסמך המעיד כי קיבל סך של 11,314 ₪.

הנתבעת מצידה טענה "כי לאחר מו"מ עם קו לעובד היא נאותה לשלם לתובע, לפנים משורת הדין, פיצויי פיטורין וכן סך נוסף בגין רכיבים שונים שלטענת קו לעובד הגיעו לתובע", הנתבעת הוסיפה וטענה כי לתובע הוסבר תוכן המסמך עובר לחתימתו. לעניין תשלומי הפנסייה טענה הנתבעת כי אלו ישוחררו עת יעזוב התובע את הארץ.

הנתבעת טענה כי כתב הויתור נוסח לאחר מו"מ עם "קו לעובד" והוא משקף את ההסכמות, עוד טענה הנתבעת כי נציגת "קו לעובד" הסבירה לתובע את ההבנות אליהן הגיעו. מעדותה של נציגת "קו לעובד" בבית הדין עלה כי אכן התנהל מו"מ מול הנתבעת ואולם המו"מ לא מוצה שכן נותר פתוח עניין הפנסייה.

בית הדין דן בתוקפו של כתב הויתור ובדק בהתאם להלכה שנפסקה בבית הדין הארצי האם התקיימו 3 תנאים הכרחיים לתוקפו של כתב הויתור:

א.    האם נוסחו של כתב הסילוק ברור וחד משמעי?

ב.    האם נמסר לעובד, לפני חתימתו על כתב הסילוק, חשבון ברור של הסכומים שקיבל?

ג.    האם הזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו?

בית הדין קבע כי אמנם הושגו הסכמות בין נציגי הנתבעת ונציגת "קו לעובד" אך לא הושגו הסכמות סופיות כך למשל נותרה פתוחה סוגיית הפנסיה. בית הדין גם קבע כי כתב הויתור לא נוסח באופן ברור וחד משמעי, במסמך לא היה פירוט כספי של הזכויות המגיעות לתובע והתובע לא היה מודע שהוא מוותר על זכויות משכך פסק בית הדין "כי אין לראות במסמך האמור כתב ויתור מחייב ואין בחתימת התובע משום ויתור על זכויותיו".

בפס"ד אחר(2) בו נדון תוקפו של כתב ויתור חזרה ונשנתה הקביעה כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור חד משמעית כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימה על כתב הויתור.

במקרה זה חתמה העובדת על כתב סילוק שהופנה למעסיקתה בזו הלשון: "הריני מאשרת בזאת כי הסכמי פרישתי סוכמו וכי לא תהיינה לי ו/או למי מטעמי, כל תביעה ו/או טענה בכל סוג שהוא כלפיכם, ו/או כלפי חברת בוגבו ישראל בע"מ ו/או מי מטעמה".

אחד מהעניינים שבמחלוקת היה האם יש ליתן תוקף לכתב הויתור? גם כאן קבע בית הדין כי "כתב הויתור מנוסח בלשון כללית, אין בו התייחסות מפורשת לזכויות על פי משפט העבודה המגן או לזכויות כלשהן הנובעות מיחסי העבודה וסיומם ואף לא הובאו כל ראיות לגבי נסיבות החתימה על המסמך. בנסיבות אלה, יש ליתן למסמך זה משקל נמוך ואין בו להיות חסם מפני ברור טענותיה של התובעת".

בית הדין קבע "שעה שמדובר בחקיקת מגן, הסכמת הצדדים היא רק פן אחד שיש לבחון, ואין לייחס לו משקל מיוחד או משמעותי".

הנה כי כן שני פסקי דין מהתקופה האחרונה החוזרים ומחזקים את ההלכה כי כתב ויתור / סילוק הנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו הינו בר תוקף רק אם ענה על 3 הדרישות:  היותו מפורט ברור וחד משמעי, לעובד נמסר חשבון מפורט לגבי זכויותיו והסכומים שיקבל וכן ידיעתו של העובד את הזכויות עליהן ויתר.

הלכה זו נקבעה לפני שנים בבית הדין הארצי לעבודה(3) שם: "מגמת הפסיקה הינה להרחיב את הנסיבות שבהן לא ינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי שוויון הכוחות בין המעביר לבין העובד...".

למען הסר ספק יובהר, בהגיע תביעה של עובד לבית הדין לעבודה לא תשמע טענת מעסיק כי העובד ויתר על זכות כאשר מדובר על זכות ממשפט המגן לרבות זכויות מכֺח הסכם קיבוצי או צו הרחבה. כל שיכול עובד לוותר עליו הוא מאותן זכויות "אקסטרה" שאינם חובה מהדין.

בשולי הדברים יוער כי בפועל כאשר מוסכמת פשרה בין 2 צדדים בין כותלי בית הדין או מחוצה לו כאשר הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין כי אז נוהגים בתי הדין שלא להתעמק בפרטים וככלל מאשרים הם הסכמים אלו.

 

(1)    סע"ש 6562-02-14 דניאל גברימאריאם נ' ניצת הדובדבן שוק הכרמל בע"מ
(2)    סע"ש 3037-10-13 ו-סע"ש 23582-10-13 יצחק זיו וורד זיו נ' בוגבו ישראל בע"מ, ניתן ב- 27.4.2016.
(3)    דבע (ארצי) נב-217-3 פד"ע כז 3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נגד הסנה חברה ישראל לביטוח בע"מ

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח דמי שימוש הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.