הפלישה הרוסית לאוקראינה סוגרת חודש, השלכות המלחמה על הכלכלה העולמית ממשיכות לתת אותותיהן ומדד מחירי המזון העולמי של האו"ם מגיע לשיא חדש לאור העלייה החדה במחירי התבואות, שמן המאכל, הבשר, החלב והסוכרים.
עליית המחירים משפיעה אמנם בעיקר על הכלכלות הנחשלות, אבל גלי ההדף שלה מורגשים היטב בכל העולם וכמובן שגם בישראל.
שרשראות האספקה בעולם שחוו קושי משמעותי בגלל מגפת הקורונה מוסיפות לסבול מתקלות רבות והמסחר בבורסת הסחורות ממשיך לספק תנודות יומיות חדות.
למעשה, מדווחים בחברת הייעוץ משיק, שוק התבואות ממשיך לחוות את אחת מהתקופות הסוערות ביותר מאז 2008, כאשר בצורת עולמית הטיסה את המחירים לשיא כל הזמנים.
על מנת להימנע ממחאות חברתיות וכלקח מהאביב הערבי, מדינות כמו מצרים מסבסדות את מחירי הלחם לאזרחים.
במקביל, נערכות מדינות רבות להגדיל מלאי החירום, ומבטלות מכסים והגבלות על יבוא תבואות, שמן ומזון בכלל.
בישראל עוד לא התקיים דיון רציני בנושא, חג הפסח בפתח ותקלה ב"דגון" חיפה מוסיפה שמן למדורה ומקשה על הפריקה השוטפת של תבואות.
הגבלות הייצוא באוקראינה, ביטול חוזים בטענת כוח עליון, ירידת יבול בדרום אמריקה וחשש מההמשך הביאו את מחירי היבול של התירס לשיא עם השלמת עליה של כ 27% מתחילת השנה.
החיטה השלימה אף היא עליה של קרוב ל 40%, כשרוסיה ואוקראינה המהוות 30% מהסחר העולמי בחיטה ממשיכות להשפיע על המחירים.
הסויה המשמשת כמרכיב החלבון להזנת בע"ח עלתה בקרוב ל 18%, מחיר שמן הסויה זינק גם הוא, ומחירו של שמן הדקל השלים עלייה של כ30% מתחילת השנה.
הגרעינים ימשיכו להיות מושפעים מהלחימה וגם "היום שאחרי" אינו מבשר טובות לאור הירידה הצפויה ביבול באוקראינה ובדרום אמריקה.
אריה בן שמואלי, מומחה בתחום שרשראות אספקה ורכש ומנכ"ל חברת הייעוץ משיק: "מעבר לעליות המחירים החדות, חלק מספקיות חומרי הגלם הגדולות בעולם בתחום התבואות מבטלות חוזים בטענת "כוח עליון".
מצב זה מביא לכך שהתעשיינים בענף המזון נאלצים לפנות לאלטרנטיבות יקרות.
יצרני קמח ישראלים לדוגמה, נאלצו לייבא חיטה מקנדה במחיר כמעט כפול מהחוזים שבוטלו באוקראינה.
החסרים מורגשים כמעט בכל ענף המזון ומשפיעים במיוחד על מפעלים קטנים שמתקשים לגייס אשראי למימון מחירי הסחורות המאמירים ונמצאים בסכנת סגירה.
התנודתיות צפויה להימשך ולמרות שעליית המחירים בישראל עדיין לא מורגשת באופן מלא, היא תגיע לכיס של הצרכנים אחרי חג הפסח.
לאור מצב זה, תעשיית המזון המקומית מחפשת פתרונות שיעזרו לה לצלוח את התקופה הכאוטית".
מצוקת התעשיינים לא מסתכמת בכך, מציין איתמר זומר, המשנה למנכ"ל משיק, "מחירי הנפט המאמירים גוררים בתורם גם עליית מחירים ניכרת בתחום האנרגיה, ומשפיעים על מחירי ההובלה הימית והאווירית.
נסיקת מחירי התובלה שנובעת גם משילוב נסיבות כמו מיזוג חברות ספנות, הורדת קווי הפלגה, עלייה במחיר ביטוח הסחורות ומחסור במקום על האניות והמטוסים הפעילים, רק מעמיקה את המשבר.
בעקבות החרם על רוסיה, מסתמן בישראל גם מחסור באוריאה למשאיות, שעלול להביא לפגיעה גם בתובלה היבשתית בארץ".
על מנת להתמודד עם עליות המחירים המטאוריות ועם החסרים, מדווחים במשיק על פניות של חברות מזון המחפשות מענה בתחום הסורסינג – איתור מקורות אספקה חלופיים.
לדברי זומר, "עליות המחירים אמנם יורגשו בארץ לאחר חג הפסח, אבל ניתן למתן אותן בעזרת סורסינג יעיל.
מטרתו העיקרית של ה Sourcing הוא לאתר מקורות הספקה חדשים או חלופיים, ולסייע לתעשייה בניהול וביזור הסיכונים.
מומחים בתחום הרכש הבינלאומי יודעים למצוא פתרונות נוספים לשמירה על זרימת חומרי הגלם והאריזה ועל אפשרויות השילוח הבינלאומי כשאיתור מקורות ההספקה החלופיים מתבצעת במקביל לתנודות השוק.
ארגז הכלים בתחום הסורסינג, כולל פתרונות כמו הרחבת מעגל הספקים ומציאת ספקים חלופיים, איתור שווקים רלוונטיים חדשים וגם בחינת שימוש בחומרים תחליפיים מבלי לפגוע באיכות המוצר הסופי (למשל – מעבר משימוש בפלסטיק לפלסטיק ממוחזר).
כך, לדוגמה, איתרנו שווקים חדשים לחומרי אריזה לתעשיית המזון בהודו, פולין ומדינות נוספות במזרח אירופה, ובמדינות המפרץ שהקשר איתן התעצם בעקבות הסכמי אברהם. במקביל, יש חזרה למקורות המקוריים שהיו בסיס לספקי חומרי הגלם האיכותיים כמו אירופה הקלאסית: דנמרק, גרמניה, צרפת ואפילו איטליה.
השוק התורכי מתעורר אף הוא כשחקן משמעותי הן של מוצרים מוגמרים לתחום המזון והן של חומרי גלם ואריזה.
תהליך הסורסינג כולל גם התייחסות לאופטימיזציה של התובלה בתוך ישראל.
בהקשר זה, התעשייה המקומית מחפשת פתרונות שינוע חסכוניים כמו שימוש ברכבים חשמליים חסכוניים וירוקים".