הרקע
התובעים, הינם בעלים של מקרקעין הסמוכים ליישוב מצפה אביב. לטענתם, המועצה האזורית משגב והוועד המקומי מצפה אביב פלשו לתחום השטח שבבעלותם בכך שבנו בתוכו גדר היקפית ליישוב מצפה אביב וכן סללו דרך פטרול ותשתיות אשר הסיגו חלק גדול מהשטח שבבעלותם.
התובעים טוענים כי כתוצאה מהסגת הגבול נבצר מהם להשתמש בקרקע בעצמם, ועל כן תובעים הם את המועצה ואת הוועד המקומי לשלם להם דמי שימוש בסך 147,000 ₪ עבור 7 השנים האחרונות בהם הסיגו את גבולם, וכן תבעו את סילוק ידם מן השטח.
מנגד, טענו הנתבעים, שמדובר בגדר ביטחון שנבנתה לפני כעשרים שנים על ידי משרד הביטחון או משרד השיכון. עוד טענו הנתבעים, כי התובעים רכשו את הקרקע רק לפני כ-3 שנים, ועל כן בכל מקרה הם לא זכאים לתבוע בגין השנים בהם הם לא היו הבעלים החוקיים שלה, ואף הוסיפו וחלקו על הסכום אותו דורשים התובעים בגין דמי שימוש, בטענה כי מדובר בסכום מופרז ביותר.
דיון והכרעה
לאחר הגשת התביעה התברר כי אכן המועצה והוועד המקומי הם אלו שהקימו את הגדר, וכי הגדר אכן מסיגה את גבול מקרקעי התובעים בשטח של 2,266 מ"ר מהחלקה שבבעלותם. בהתאם לכך, תוך כדי ההליך, המועצה והוועד המקומי סילקו את ידם מהמקרקעין תוך שעקרו את הגדר והקימו אותה מחדש מחוץ לשטח השייך לתובעים. פעולה זאת, ייתרה את הצורך של ביהמ"ש לדון בסעד של סילוק ידם של הנתבעים, ועל כן לא דן בו ביהמ"ש.
לעניין הסעד הכספי של דמי השימוש אותו ביקשו התובעים, ביהמ"ש קבע כי מכיוון והמועצה והוועד לא הביאו אסמכתא באשר לגורם שהקים את הגדר או נסיבות הקמתה למרות שככל הנראה המידע מצוי בידם, יש לראות בהם כמי שהקימו אותה ועל כן הן יישאו באחריות לנזק שנגרם בשל הקמתה.
בהתחשב בהיקפה של הסגת הגבול והעובדה שהנתבעות הינן רשויות מקומיות האמורות לפעול לפי החוק, ובהתאם להלכה לפיה שימוש בקרקע מבלי לשלם דמי שימוש ראויים על כך עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט, קבע ביהמ"ש כי על הנתבעות לשלם לתובעים דמי שימוש.
בנוגע לתקופת דמי השימוש, קבע ביהמ"ש, כי בעקבות העובדה שהתובעים רכשו את הקרקע כ-3 שנים לפני הגשת התביעה, ושלא הציגו כל אסמכתא לכך שהבעלים הקודמים של הקרקע המחו להם את זכות התביעה שלהם, אזי התקופה בגינה על הנתבעות לשלם לתובעים דמי שימוש הינה רק התקופה של כ-3 שנים בהן הקרקע הייתה בבעלותם
בכדי לחשב את גובה הסכום אותו עליהם לשלם, ביהמ"ש מינה שמאי מומחה מטעמו וקיבל את חוות דעתו לפיה דמי שימוש שנתיים בקרקע עומדים על 21,753 ₪, ודמי שימוש חודשיים על 1,812 ₪.
סיכום
בהתאם לקביעת ביהמ"ש ולחישוב השמאי המומחה, קיבל ביהמ"ש את התביעה בחלקה, וחייב את המועצה והוועד המקומי לשלם לתובעים סך של 63,420 ₪ בגין שמי השימוש.
כמו כן, המועצה והוועד חויבו לשלם לתובעים החזרים בגין אגרת ביהמ"ש אותה שילמו, וכן את חלקם בעלות חוות הדעת של השמאי המומחה.
בנוסף, חויבו המועצה והוועד בתשלום הוצאות ושכר טרחת התובעים בשיעור 17.5%+מע"מ מסכום דמי השימוש שנפסקו.
ת"א(שלום)(קריית גת) 48519-03-13 חוראני ואח' נ' מועצה אזורית משגב, פס״ד מיום 16/08/2017
