המטרה: החדרת טכנולוגיות לגידולים הכי ישראליים, כך שלא יושפעו מתנאי מזג האוויר ויקנו ביטחון מזון לציבור הישראלי. התמיכה הינה חלק מקידום הרפורמה בחקלאות שמקדם שר החקלאות, עודד פורר, ששמה לה למטרה להטמיע טכנולוגיות גידול חדשניות בחקלאות המקומית, לטובת העלאת היבול, הפריון והרווחיות של החקלאים הישראליים. הטכנולוגיות אף יסייעו בשיפור איכות הירקות והרחבת מגוון הזנים
שר החקלאות, עודד פורר: "לאור הנתונים על הפערים המשמעותיים בין התפוקה החקלאית בישראל של גידול עגבניות ומלפפונים לעומת התפוקה בהולנד, יש צורך לפעול ולצמצם את הפער. כיום בהולנד מוציאים מדונם עגבניות כ-50 טון, לעומת כ-7-6 טון בישראל. מכל דונם של גידולי מלפפונים בהולנד מפיקים כ-68 טון לעומת כ-10 טון בלבד בישראל.
ישראלים אוהבים את הסלט שלהם, ובצדק! נוהל התמיכה בגידולי מלפפונים ועגבניות נועד להבטיח את איכותם ואת מחירם לאורך כל השנה, ובמיוחד סביב תקופת החגים בהם עד כה חווינו ירידה באיכות התוצרת דווקא בתקופה בה הם מהווים חלק כל כך חשוב בשולחן הישראלי. הרפורמה בחקלאות אותה יזמתי נועדה להבטיח את איכות התוצרת החקלאית שמקבל הצרכן הישראלי ואת מחירה הזול, הנוהל הזה מהווה עוד אבן דרך חשובה בהשגת מטרה זו. מדינת ישראל מספקת לתושביה את מרבית תצרוכת הפירות והירקות הטריים ותוכל להמשיך לעשות זאת רק אם נצעידה קדימה, ונטמיע בה טכנולוגיות חדשניות, שינטרלו את משבר האקלים, ויאפשרו גידול שנתי רצוף. התקציב מבטא הלכה למעשה את השמירה על ביטחון במזון למען הצרכנים ולמען החקלאים שיבטיחו שתוצרתם תוזרם למדפי רשתות השיווק ללא הפסקה כל השנה".
הדרך הנפוצה ביותר היום לגידול עגבניות ומלפפונים בישראל היא בבתי צמיחה פשוטים המורכבים לרוב מחממות ומבתי רשת בסיסיים. דרך זו לא עושה מספיק שימוש בשיטות טכנולוגיות חדשניות, ומובילה לעיתים לפריון נמוך. מימוש הפוטנציאל הגלום בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, יכול להביא להגדלה משמעותית ביבולים .בעיה נוספת היא חוסר רציפות ביבול וכתוצאה מכך באספקה. בשל כך, נוצרים לאורך השנה תקופות בהן היצע המלפפונים והעגבניות לא עונה על הביקוש המקומי. תופעה זו מוכרת בעיקר במהלך חגי תשרי ולקראת חג הפסח.
גישור הפער בין הביקוש להיצע המקומי מתאפשר בטווח הקצר באמצעות יבוא, אך בטווח הארוך המשך שימוש בטכנולוגיה לא חדישות המניבות תוצרת בכמות נמוכה, לצד פתיחת הייבוא עלולה להיות השלכה מרחיקת לכת, שתביא לנטישת מגדלים ישראליים בשל שחיקה ברווחיות, דבר שיגרור בהכרח הגדלת המחסור לאורך כל השנה.
על כן יזם משרד החקלאות תמיכה ייעודית בהיקף של 60 מיליון ש"ח לשנים 2024-2022 לטובת שדרוג טכנולוגי הכולל אמצעי צינון וחימום שיאפשרו גידול שנתי ורציף, ללא תלות במזג האוויר ובאירועי קיצון. שדרוג בתי הצמיחה, מצעים מנותקים ומערכות מתוחכמות נוספות.
התמיכה אף כוללת שדרוג ובניית בתי אריזה וחדרי קירור שיסייעו בשמירה על שרשרת קירור משלב הגידול ועד לשלב השיווק.
היקף ההשקעה המוכרת המקסימאלי לחקלאי על פי הנוהל עומד על מיליון ₪, ממנו נגזר מענק של עד 40%.
