נדחתה תביעת עובדים שטענו שהם חוסים תחת הצו המינהלי[1]
בניגוד לעמדת המעסיקה – שהם חוסים לכל היותר תחת הצו הכללי[2]
בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת נדונה בפני נשיא ביה"ד תביעתם של שני עובדים שעבדו בחוות דגים בקיבוץ דן[3]. בתביעה טענה לרשימת זכויות ואולם כאן נעסוק רק בסוגית הכפיפות לצו ההרחבה המינהלי בענף החקלאות (שבחובו זכויות עודפות) כטענת התובעים, בניגוד לטענת המעסיקה (יוצגה ע"י עוה"ד שיל"ת קריספין בת מושב שעל) שלפיה העובדים אינם חוסים תחת מי מצווי ההרחבה בחקלאות.
בתובע הראשון, שעבד כ-9 שנים בנתבעת, נתבררה השאלה והאם חלק מתפקידיו יכולים להיות מוגדרים כתפקיד "ניהולי".
בית הדין מצא כי התובע למעשה היה חלק מצוות עבודה עליו היה הוא 'אחראי', אחראי על הנעת עובדים בקטע מסויים בחווה ואחראי על בריכה מסויימת.
התובע גרס כי בהיותו אחראי על צוות עובדים, חלוקת משימות לעובדים, הכנת סידור עבודה לעובדים והשתתפות בישיבות הנהלה, נחשב תפקידו "ניהולי" ומכאן החלתו עליו של הצו המינהלי.
מנגד טענה הנתבעת כי "אחראי על צוות עובדים" איננו "מנהל עבודה" וכי התובע היה כפוף למנהל הייצור ולא ניתן לו כתב מינוי של "מנהל עבודה" ועל כן אינו חוסה תחת הצו המינהלי.
בית הדין קיבל את טענותיו העובדתיות של התובע בדבר היותו אחראי על צוות עובדים וציטט מהצו המינהלי: "חטיבת עובדים חודשיים – מנהליים כוללת מנהלי עבודה בענפי החקלאות..." עם זאת בית הדין מציין כי בסעיף ההגדרות בצו לא מוזכר תפקיד של: "אחראי עובדים/צוות".
בית הדין הוסיף וציטט מהצו: "עובד בעל הכשרה מקצועית שניתנו לו תפקידים מנהליים והדרכתיים במשקף ממונה על עובדים".
לסיכום התרשם בית הדין כי התובע היה חלק מצוות שאיתו עבד כתף אל כתף והיה אחראי על אותו צוות ולא כ"מנהל". כך גם לא הוכח כי התובע עבר הכשרה מקצועית לתפקיד "מנהל עבודה".
לאור הנ"ל דחה בית הדין את התביעה לזכויות מכוח צו ההרחבה המינהלי בהן: תוספת ותק, משכורת יג', קרן השתלמות ועוד.
בכתב הגנתה טענה החווה כי צו ההרחבה בחקלאות כלל אינו חל – טענה שבית הדין לא קיבל. מכל מקום הנתבעת טענה כי בכל מקרה התובע קיבל שכר גבוה יחסית שכולל בחובו את הזכויות המגיעות מכוח צו ההרחבה הכללי.
בניגוד לטענת הנתבעת נפסק כי למרות ששכרו של התובע היה גבוה משכר המינימום הוא זכאי ל"תוספת משפחה". כך גם זכאי הוא למענק שנתי עבור כל התקופה שלא התיישנה לפי הערכים שבצו הכללי! (מחצית משכורת חודשית).
פסק הדין עסק בשאלה מהוא השכר ממנו יש לגזור את המענק. התובע חישב לפי משכורת ממוצעת הכוללת גם את השעות הנוספות מאידך העיד עו"ד שי פולק מנכ"ל התאחדות האיכרים, שהינה צד להסכם הקיבוצי שעליו הוחל הצו, וקבע שעמדת ההתאחדות היא שיש לקחת בחשבון את שכר הבסיס בלבד ללא השעות הנוספות ככל שאין אלה פיקציה.
לעומת הזכאות לתשלום תוספת משפחה ומענק שנתי יישם בית הדין הלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה[4] לפיה כאשר שכר העבודה עולה משמעותית על השכר שנקבע בצו ההרחבה הרי שאין מקום לתשלום נוסף בגין הוותק.
התביעה לתשלום קרן השתלמות נדחתה מהטעם שאינה קרן אישית (בניגוד לזכאות לפי הצו המינהלי).
התובע השני שעבד כ-22 שנה טען גם הוא שיחסיו עם מעסיקתו חוסים תחת הצו המינהלי ולכן זכאי הוא לרשימת זכויות שלא שולמו לו.
גם כאן תדון אך שאלת כפיפותו של התובע למי מצווי ההרחבה אם בכלל.
התובע בעתירתו, טען שבמהלך השנים "ביצע כל עבודה אשר הוטלה עליו". בצו: " חטיבת עובדים חודשיים – מנהליים כוללת... עובדים ותיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה משנה 15 ואילך...". בסעיף ההגדרות בצו מצויין כי הותק כאמור מתייחס לעובד "קבוע". כאן התברר כי עיסוקו של התובע לא היה קבוע אלא משתנה בהתאם לצרכי הנתבעת. גם כאן העיד מנכ"ל התאחדות האיכרים ופירש: "...במנהלי זו עבודה קבועה... שעובדים באופן קבוע לתחזק את המשק ואינם תלויים בעבודה העונתית של החקלאות".
בענייננו לא היו חילוקי דעות כי התובע עבד בכל המחלקות, הוצאת דגים מהבריכות, בבית האריזה, במיון דגים ואף עבד בחנות של מעסיקתו. חלק מעיסוקים אלה הינם "עיבוד תעשייתי" ולא "חקלאות".
לאור הפרשנות לפיה הוותק מתייחס "לעובד קבוע" ולאור העובדה כי עבודתו של התובע לא היתה קבועה והשתנתה בהתאם לצרכים, נפסק כי התובע אינו חוסה תחת הצו המינהלי. באשר לזכויותיו, אותם תבע, נפסק כי הוא זכאי להם בהתאם למבחנים ולכללים שנקבעו לגבי התובע הראשון.
סיכום
- בענף החקלאות 2 צווי הרחבה, הכללי והמינהלי.
- בצו המינהלי לעובד זכויות יתר לעומת הצו הכללי.
- בענייננו בתביעתם של 2 התובעים נקבע כי הם חוסים תחת הצו הכללי.
- במקרה הראשון נדחתה התביעה להכרה לכפיפות לצו המינהלי בשל כך שנקבע שהתובע לא נחשב "מנהל" – אלא היה "אחראי צוות" וחלק ממנו. וכן שלא קיבל הכשרה לניהול.
- במקרה השני לא הוגדר התובע כבעל ותק שעליו חל הצו המינהלי בשל כך שתפקידיו השתנו בהתאם לצרכי המעסיקה ולפיכך עבודתו לא נחשבה לקבועה לעניין צבירת הותק המזכה מעָבָר לכפיפות לצו המינהלי.
פסק הדין ניתן בבית דין אזורי לעבודה ועל כן הינו פסק מנחה ולא מחייב.
על פסה"ד הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ערעור שטרם התברר.
[1] צו הרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 התשס"א-2001
[2] צו הרחבה בענף החקלאות לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 התשס"א-2000.
[3] סע"ש 33820-09-18, סע"ש 37525-04-19, סע"ש 661-03-19, סע"ש 33825-09-18 סאמר חליל, עיסא ודיע נ' דגי הדן אגש"ח בע"מ
[4] ע"ע 53741-06-15 המוסך הנכון בע"מ נ' משה לוי